Tehillim/Psalm 102

יש מפרשים כי אמרוֹ דוד על עצמו, במלחמת צורריו המעכבים ומאחרים מלכותו. ורוב מפרשים מסכימים שהוא נאמר על הגלות. ומדבר בלשון יחיד על כלל העם, או כאילו כל אחד מהם מדבר על לשון המזמור.

תֺּ֭פִלָּה לֺעָנִ֣י כִֽי־יַעֲטֹ֑ף וֺלִפְנֵ֥י י֝הו֗ה יִשְׁפֹּ֥ךְ שִׂיחֽוֹ׃
י֭הוה שִׁמְעָ֣ה תֺפִלָּתִ֑י וֺ֝שַׁוְעָתִ֗י אֵלֶ֥יךָ תָבֽוֹא׃
אַל־תַּסְתֵּ֬ר פָּנֶ֨יךָ ׀ מִמֶּנִּי֮ בֺּי֪וֹם צַ֫ר לִ֥י הַטֵּֽה־אֵלַ֥י אׇזְנֶ֑ךָ בֺּי֥וֹם אֶ֝קְרָ֗א מַהֵ֥ר עֲנֵֽנִי׃
כִּֽי־כָל֣וּ בֺעָשָׁ֣ן יָמָ֑י וֺ֝עַצְמוֹתַ֗י כֺּמוֹ־קֵ֥ד נִחָֽרוּ׃
הוּכָּֽה־כָ֭עֵשֶׂב וַיִּבַ֣שׁ לִבִּ֑י כִּֽי־שָׁ֝כַ֗חְתִּי מֵאֲכֹ֥ל לַחְמִֽי׃
מִקּ֥וֹל אַנְחָתִ֑י דָּבֺקָ֥ה עַ֝צְמִ֗י לִבְשָׂרִֽי׃
דָּ֭מִיתִי לִקְאַ֣ת מִדְבָּ֑ר הָ֝יִ֗יתִי כֺּכ֣וֹס חֳרָבֽוֹת׃
שָׁקַ֥דְתִּי וָאֶֽהְיֶ֑ה כֺּ֝צִפּ֗וֹר בּוֹדֵ֥ד עַל־גָּֽג׃
כׇּל־הַ֭יּוֹם חֵרֺפ֣וּנִי אוֹיֺבָ֑י מֺ֝הוֹלָלַ֗י בִּ֣י נִשְׁבָּֽעוּ׃
כִּי־אֵ֭פֶר כַּלֶּ֣חֶם אָכָ֑לְתִּי וֺ֝שִׁקֻּוַ֗י בִּבְכִ֥י מָסָֽכְתִּי׃
מִפֺּנֵֽי־זַֽעַמְךָ֥ וֺקִצְפֶּ֑ךָ כִּ֥י נֺ֝שָׂאתַ֗נִי וַתַּשְׁלִיכֵֽנִי׃
יָ֭מַי כֺּצֵ֣ל נָט֑וּי וַ֝אֲנִ֗י כָּעֵ֥שֶׂב אִיבָֽשׁ׃
וֺאַתָּ֣ה י֭הוה לֺעוֹלָ֣ם תֵּשֵׁ֑ב וֺ֝זִכְרֺךָ֗ לֺדֹ֣ר וָדֹֽר׃
אַתָּ֣ה תָ֭קוּם תֺּרַחֵ֣ם צִיּ֑וֹן כִּי־עֵ֥ת לֺ֝חֶֽנֺנָ֗הּ כִּי־בָ֥א מוֹעֵֽד׃
כִּֽי־רָצ֣וּ עֲ֭בָדֶיךָ אֶת־אֲבָנֶ֑יהָ וֺֽאֶת־עֲפָרָ֥הּ יֺחֹנֵֽנוּ׃
וֺיִֽירְא֣וּ ג֭וֹיִם אֶת־שֵׁ֣ם יהו֑ה וֺֽכׇל־מַלְכֵ֥י הָ֝אָ֗רֶץ אֶת־כֺּבוֹדֶֽךָ׃
כִּֽי־בָנָ֣ה יהו֣ה צִיּ֑וֹן נִ֝רְאָ֗ה בִּכְבוֹדֽוֹ׃
פָּ֭נָה אֶל־תֺּפִלַּ֣ת הָעַרְעָ֑ר וֺלֹֽא־בָ֝זָ֗ה אֶת־תֺּפִלָּתָֽם׃
תִּכָּ֣תֶב זֹ֭את לֺד֣וֹר אַחֲר֑וֹן וֺעַ֥ם נִ֝בְרָ֗א יֺהַלֶּל־יָֽהּ׃
כִּֽי־הִ֭שְׁקִיף מִמֺּר֣וֹם קׇדְשׁ֑וֹ י֝הו֗ה מִשָּׁמַ֤יִם ׀ אֶל־אֶ֬רֶץ הִבִּֽיט׃
לִ֭שְׁמֹעַ אֶנְקַ֣ת אָסִ֑יר לֺ֝פַתֵּ֗חַ בֺּנֵ֣י תֺמוּתָֽה׃
לֺסַפֵּ֣ר בֺּ֭צִיּוֹן שֵׁ֣ם יהו֑ה וּ֝תֺהִלָּת֗וֹ בִּירוּשָׁלִָֽם׃
בֺּהִקָּבֵ֣ץ עַמִּ֣ים יַחְדָּ֑ו וּ֝מַמְלָכ֗וֹת לַעֲבֹ֥ד אֶת־יהוֽה׃
עִנָּ֖ה בַדֶּ֥רֶךְ כֹּחִ֗י קִצַּ֥ר יָמָֽי׃
אֹמַ֗ר אֵלִ֗י אַֽל־תַּ֭עֲלֵנִי בַּחֲצִ֣י יָמָ֑י בֺּד֖וֹר דּוֹרִ֣ים שֺׁנוֹתֶֽיךָ׃
לֺ֭פָנִים הָאָ֣רֶץ יָסַ֑דְתָּ וּֽמַעֲשֵׂ֖ה יָדֶ֣יךָ שָׁמָֽיִם׃
הֵ֤מָּה ׀ יֹאבֵדוּ֮ וֺאַתָּ֪ה תַ֫עֲמֹ֥ד וֺ֭כֻלָּם כַּבֶּ֣גֶד יִבְל֑וּ כַּלֺּב֖וּשׁ תַּחֲלִיפֵ֣ם וֺֽיַחֲלֹֽפוּ׃
וֺאַתָּה־ה֑וּא וּ֝שְׁנוֹתֶ֗יךָ לֹ֣א יִתָּֽמּוּ׃
בֺּנֵֽי־עֲבָדֶ֥יךָ יִשְׁכּ֑וֹנוּ וֺ֝זַרְעָ֗ם לֺפָנֶ֥יךָ יִכּֽוֹן׃