Tehillim/Psalm 111

כוונת המזמור לתקוע אמונת האל בלבבות באמונת חידוש העולם ושינוי הטבעים לרצונו יתברך, והשגחתו על עם סגולתו בפרט, ושלא נתייאש מן הגאולה לסיבת אורך הגלות, כי ראשית אוהביו היינו ואת אחרונים אנחנו. ולמעלת הדברים הנכללים בו נעשה באלפא ביתא, שתי אותיות בכל פסוק שבו, לבד שני הפסוקים האחרונים שבאו בו שלוש אותיות בכל אחד מהם, לאריכותם.

הַ֥לֺלוּיָ֨הּ ׀ אוֹדֶ֣ה י֭הוה בֺּכׇל־לֵבָ֑ב בֺּס֖וֹד יֺשָׁרִ֣ים וֺעֵדָֽה׃
גֺּ֭דֹלִים מַעֲשֵׂ֣י יהו֑ה דֺּ֝רוּשִׁ֗ים לֺכׇל־חֶפְצֵיהֶֽם׃
הוֹד־וֺהָדָ֥ר פׇּֽעֳל֑וֹ וֺ֝צִדְקָת֗וֹ עֹמֶ֥דֶת לָעַֽד׃
זֵ֣כֶר עָ֭שָׂה לֺנִפְלֺאֹתָ֑יו חַנּ֖וּן וֺרַח֣וּם יהוֽה׃
טֶ֭רֶף נָתַ֣ן לִֽירֵאָ֑יו יִזְכֹּ֖ר לֺעוֹלָ֣ם בֺּרִיתֽוֹ׃
כֹּ֣חַ מַ֭עֲשָׂיו הִגִּ֣יד לֺעַמּ֑וֹ לָתֵ֥ת לָ֝הֶ֗ם נַחֲלַ֥ת גּוֹיִֽם׃
מַעֲשֵׂ֣י יָ֭דָיו אֱמֶ֣ת וּמִשְׁפָּ֑ט נֶ֝אֱמָנִ֗ים כׇּל־פִּקּוּדָֽיו׃
סֺמוּכִ֣ים לָעַ֣ד לֺעוֹלָ֑ם עֲ֝שׂוּיִ֗ם בֶּאֱמֶ֥ת וֺיָשָֽׁר׃
פֺּד֤וּת ׀ שָׁ֘לַ֤ח לֺעַמּ֗וֹ צִוָּֽה־לֺעוֹלָ֥ם בֺּרִית֑וֹ קָד֖וֹשׁ וֺנוֹרָ֣א שֺׁמֽוֹ׃
רֵ֘אשִׁ֤ית חׇכְמָ֨ה ׀ יִרְאַ֬ת יהו֗ה שֵׂ֣כֶל ט֭וֹב לֺכׇל־עֹשֵׂיהֶ֑ם תֺּ֝הִלָּת֗וֹ עֹמֶ֥דֶת לָעַֽד׃