Tehillim/Psalm 126

היא גם כן על עניין הגלות. ואמר: "בשוב״, (פועל) יוצא, כמו ׳בהשיב ה׳׳. ויש מפרשים בו לשון הֲ נָ חָה, כמו "בשובה ונחת תִוָּשעון" (ישעיהו ל, טו). ולי נראה לפרשו מלשון שיבה ממש, ו׳בודד׳ (פועל עומד); והמשל: כי בהיות ישראל בגלות, שמו של הקדוש ברוך הוא אינו מתייחד בפי הבריות כראוי, וכמו שדרשו רבותינו (תענית טז, א) בפסוק "בכל צרתם לו צר" (ישעיהו סג, ט).

שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת בֺּשׁ֣וּב י֭הוה אֶת־שִׁיבַ֣ת צִיּ֑וֹן הָ֝יִ֗ינוּ כֺּחֹלֺמִֽים׃
אָ֤ז יִמָּלֵ֪א שֺׂח֡וֹק פִּינוּ֮ וּלְשׁוֹנֵ֪נוּ רִ֫נָּ֥ה אָ֭ז יֹאמֺר֣וּ בַגּוֹיִ֑ם הִגְדִּ֥יל י֝הו֗ה לַעֲשׂ֥וֹת עִם־אֵֽלֶּה׃
הִגְדִּ֣יל י֭הוה לַעֲשׂ֥וֹת עִמָּ֗נוּ הָיִ֥ינוּ שֺׂמֵחִֽים׃
שׁוּבָ֣ה י֭הוה אֶת־שֺׁבִיתֵ֑נוּ כַּאֲפִיקִ֥ים בַּנֶּֽגֶב׃
הַזֹּרֺעִ֥ים בֺּדִמְעָ֗ה בֺּרִנָּ֥ה יִקְצֹֽרוּ׃
הָ֘ל֤וֹךְ יֵלֵ֨ךְ ׀ וּבָכֹה֮ נֹשֵׂ֪א מֶֽשֶׁךְ־הַ֫זָּ֥רַע בֹּֽ֬א־יָבֹ֥א בֺרִנָּ֑ה נֹ֝שֵׂ֗א אֲלֻמֹּתָֽיו׃