Tehillim/Psalm 128

אחר שדיבר ב׳מעלה׳ שלפניה, שההשתדלות בלא עזר אלוהי – ריק והבל, שיבח עתה הירא את דבר ה׳ ומשים כל ביטחונו באל יתעלה, ואינו הומה ומשתדל במותרות, אבל משתדל לבקש טרפו ביגיע כפיו מעט מעט בכדי חייו, ונותן עתיו ורגעיו לעבודת האל. והבטיחו שהאל יגמלהו בעולם הזה במשובחת שבהצלחות, והיא אישה מַ שְׂ כלת ובנים הגונים, עד שיעמוד בביתו שָׁלֵו ושמח בחלקו ובהארכת חייו, עד שיראה בנים לבניו. וייעד בזה זמן הגאולה (ראה להלן, ה), להעיר, שבהיטיב דרכיהם יקרב להם האל קץ הגאולה והישועה.

שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת אַ֭שְׁרֵי כׇּל־יֺרֵ֣א יהו֑ה הַ֝הֹלֵ֗ךְ בִּדְרָכָֽיו׃
יֺגִ֣יעַ כַּ֭פֶּיךָ כִּ֣י תֹאכֵ֑ל אַ֝שְׁרֶ֗יךָ וֺט֣וֹב לָֽךְ׃
אֶשְׁתֺּךָ֤ ׀ כֺּגֶ֥פֶן פֹּרִיָּה֮ בֺּיַרְכֺּתֵ֪י בֵ֫יתֶ֥ךָ בָּ֭נֶיךָ כִּשְׁתִלֵ֣י זֵיתִ֑ים סָ֝בִ֗יב לֺשֻׁלְחָנֶֽךָ׃
הִנֵּ֣ה כִי־כֵ֭ן יֺבֹ֥רַךְ גָּ֗בֶר יֺרֵ֣א יהוֽה׃
יֺבָרֶכְךָ֥ יהו֗ה מִצִּ֫יּ֥וֹן וּ֭רֺאֵה בֺּט֣וּב יֺרוּשָׁלִָ֑ם כֹּ֝֗ל יֺמֵ֣י חַיֶּֽיךָ׃
וּרֺאֵֽה־בָנִ֥ים לֺבָנֶ֑יךָ שָׁ֝ל֗וֹם עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃