Tehillim/Psalm 132

כבר פירשנו (תהלים קכז, א), שדוד חשב לבנות בית המקדש והשתדל בזה הרבה, עד שבאהו מאמר נתן הנביא: "לא אתה תבנה... הבית" וכו׳ (דברי הימים א' יז, ד), והבטיחו שזרעו אחריו יבנהו, ושיהיה כיסאו נכון לעולם לפניו אם לא יגרום החטא. ואף גם זאת, כל אשר תשוב המלוכה לישראל, אליו תשוב. וכאשר ראה כי לא עלה בידו לבנות בית המקדש, ואירע לו כשפקד את העם והחל הנגף, שציווהו הנביא לבנות מזבח בגורן ארוונה היבוסי ולהעלות עליו עולה ושלמים, ועשה כן, ויעתר לו, אז "ותעצר המגפה" (שמואל ב' כד, כה) – הכיר שאותו מקום הוא המקום המיוחד למקדש, ועד אותו היום לא נודע לו מקומו. ואז החל בזה המזמור.

שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת זֺכוֹר־יהו֥ה לֺדָוִ֑ד אֵ֝ת כׇּל־עֻנּוֹתֽוֹ׃
אֲשֶׁ֣ר נִ֭שְׁבַּע לַיהו֑ה נָ֝דַ֗ר לַאֲבִ֥יר יַעֲקֹֽב׃
אִם־אָ֭בֹא בֺּאֹ֣הֶל בֵּיתִ֑י אִם־אֶ֝עֱלֶ֗ה עַל־עֶ֥רֶשׂ יֺצוּעָֽי׃
אִם־אֶתֵּ֣ן שֺׁנַ֣ת לֺעֵינָ֑י לֺֽעַפְעַפַּ֥י תֺּנוּמָֽה׃
עַד־אֶמְצָ֣א מָ֭קוֹם לַיהו֑ה מִ֝שְׁכָּנ֗וֹת לַאֲבִ֥יר יַעֲקֹֽב׃
הִנֵּֽה־שֺׁמַֽעֲנ֥וּהָ בֺאֶפְרָ֑תָה מֺ֝צָאנ֗וּהָ בִּשְׂדֵי־יָֽעַר׃
נָב֥וֹאָה לֺמִשְׁכֺּנוֹתָ֑יו נִ֝שְׁתַּחֲוֶ֗ה לַהֲדֹ֥ם רַגְלָֽיו׃
קוּמָ֣ה י֭הוה לִמְנוּחָתֶ֑ךָ אַ֝תָּ֗ה וַאֲר֥וֹן עֻזֶּֽךָ׃
כֹּהֲנֶ֥יךָ יִלְבֺּשׁוּ־צֶ֑דֶק וַחֲסִידֶ֥יךָ יֺרַנֵּֽנוּ׃
בַּ֭עֲבוּר דָּוִ֣ד עַבְדֶּ֑ךָ אַל־תָּ֝שֵׁ֗ב פֺּנֵ֣י מֺשִׁיחֶֽךָ׃
נִשְׁבַּֽע־יהו֨ה ׀ לֺדָוִ֡ד אֱמֶת֮ לֹֽא־יָשׁ֪וּב מִ֫מֶּ֥נָּה מִפֺּרִ֥י בִטְנֺךָ֑ אָ֝שִׁ֗ית לֺכִסֵּא־לָֽךְ׃
אִֽם־יִשְׁמֺר֬וּ בָנֶ֨יךָ ׀ בֺּרִיתִי֮ וֺעֵדֹתִ֥י ז֗וֹ אֲלַ֫מֺּדֵ֥ם גַּם־בֺּנֵיהֶ֥ם עֲדֵי־עַ֑ד יֵ֝שֺׁב֗וּ לֺכִסֵּא־לָֽךְ׃
כִּֽי־בָחַ֣ר יהו֣ה בֺּצִיּ֑וֹן אִ֝וָּ֗הּ לֺמוֹשָׁ֥ב לֽוֹ׃
זֹאת־מֺנוּחָתִ֥י עֲדֵי־עַ֑ד פֹּֽה־אֵ֝שֵׁ֗ב כִּ֣י אִוִּתִֽיהָ׃
צֵ֭ידָהּ בָּרֵ֣ךְ אֲבָרֵ֑ךְ אֶ֝בְיוֹנֶ֗יהָ אַשְׂבִּ֥יעַֽ לָֽחֶם׃
וֺֽ֭כֹהֲנֶיהָ אַלְבִּ֣ישׁ יֶ֑שַׁע וַ֝חֲסִידֶ֗יהָ רַנֵּ֥ן יֺרַנֵּֽנוּ׃
שָׁ֤ם אַצְמִ֣יחַ קֶ֣רֶן לֺדָוִ֑ד עָרַ֥כְתִּי נֵ֝֗ר לִמְשִׁיחִֽי׃
א֭וֹיֺבָיו אַלְבִּ֣ישׁ בֹּ֑שֶׁת וֺ֝עָלָ֗יו יָצִ֥יץ נִזְרֽוֹ׃