Tehillim/Psalm 137

אעַ֥ל־נַהֲר֨וֹת ׀ בָּבֶ֗ל שָׁ֣ם יָ֭שַׁבְנוּ גַּם־בָּכִ֑ינוּ בֺּ֝זׇכְרֵ֗נוּ אֶת־צִיּֽוֹן׃

בעַֽל־עֲרָבִ֥ים בֺּתוֹכָ֑הּ תָּ֝לִ֗ינוּ כִּנֹּרוֹתֵֽינוּ׃

גכִּ֤י שָׁ֨ם שֺֽׁאֵל֪וּנוּ שׁוֹבֵ֡ינוּ דִּבְרֵי־שִׁ֭יר וֺתוֹלָלֵ֣ינוּ שִׂמְחָ֑ה שִׁ֥ירוּ לָ֝֗נוּ מִשִּׁ֥יר צִיּֽוֹן׃

דאֵ֗יךְ נָשִׁ֥יר אֶת־שִׁיר־יהו֑ה עַ֝֗ל אַדְמַ֥ת נֵכָֽר׃

האִֽם־אֶשְׁכָּחֵ֥ךְ יֺֽרוּשָׁלִָ֗ם תִּשְׁכַּ֥ח יֺמִינִֽי׃

ותִּדְבַּ֥ק־לֺשׁוֹנִ֨י ׀ לֺחִכִּי֮ אִם־לֹ֪א אֶ֫זְכֺּרֵ֥כִי אִם־לֹ֣א אַ֭עֲלֶה אֶת־יֺרוּשָׁלִַ֑ם עַ֝֗ל רֹ֣אשׁ שִׂמְחָתִֽי׃

זזֺכֹ֤ר יהו֨ה ׀ לִבְנֵ֬י אֱד֗וֹם אֵת֮ י֤וֹם יֺֽרוּשָׁ֫לִָ֥ם הָ֭אֹ֣מֺרִים עָ֤רוּ ׀ עָ֑רוּ עַ֝֗ד הַיְס֥וֹד בָּֽהּ׃

חבַּת־בָּבֶ֗ל הַשֺּׁד֫וּדָ֥ה אַשְׁרֵ֥י שֶׁיֺשַׁלֶּם־לָ֑ךְ אֶת־גֺּ֝מוּלֵ֗ךְ שֶׁגָּמַ֥לְתְּ לָֽנוּ׃

טאַשְׁרֵ֤י ׀ שֶׁיֹּאחֵ֓ז וֺנִפֵּ֬ץ אֶֽת־עֹ֝לָלַ֗יִךְ אֶל־הַסָּֽלַע׃