Tehillim/Psalm 144

זה המזמור חיברו דוד כאשר הניח לו ה׳ מכל אויביו, והוא העת שאמר בו השירה (שמואל ב' כב, ותהלים יח). וכאשר ראה שהגיע לתכלית כוונתו הודה לאל על זה, והתנבא על צרת הגלויות והתפלל עליהם.

לֺדָוִ֨ד ׀ בָּ֘ר֤וּךְ יהו֨ה ׀ צוּרִ֗י הַֽמֺלַמֵּ֣ד יָדַ֣י לַקְרָ֑ב אֶ֝צְבֺּעוֹתַ֗י לַמִּלְחָמָֽה׃
חַסְדִּ֥י וּמְצוּדָתִי֮ מִשְׂגַּבִּ֪י וּֽמְפַלְטִ֫י לִ֥י מָ֭גִנִּי וּב֣וֹ חָסִ֑יתִי הָרוֹדֵ֖ד עַמִּ֣י תַחְתָּֽי׃
יֽהו֗ה מָה־אָ֭דָם וַתֵּדָעֵ֑הוּ בֶּן־אֱ֝נ֗וֹשׁ וַֽתֺּחַשֺּׁבֵֽהוּ׃
אָ֭דָם לַהֶ֣בֶל דָּמָ֑ה יָ֝מָ֗יו כֺּצֵ֣ל עוֹבֵֽר׃
י֭הוה הַט־שָׁמֶ֣יךָ וֺתֵרֵ֑ד גַּ֖ע בֶּהָרִ֣ים וֺֽיֶעֱשָֽׁנוּ׃
בֺּר֣וֹק בָּ֭רָק וּתֺפִיצֵ֑ם שֺׁלַ֥ח חִ֝צֶּ֗יךָ וּתֺהֻמֵּֽם׃
שֺׁלַ֥ח יָדֶ֗יךָ מִמָּ֫ר֥וֹם פֺּצֵ֣נִי וֺ֭הַצִּילֵנִי מִמַּ֣יִם רַבִּ֑ים מִ֝יַּ֗ד בֺּנֵ֣י נֵכָֽר׃
אֲשֶׁ֣ר פִּ֭יהֶם דִּבֶּר־שָׁ֑וֺא וִֽ֝ימִינָ֗ם יֺמִ֣ין שָֽׁקֶר׃
אֱ‍ֽלֹהִ֗ים שִׁ֣יר חָ֭דָשׁ אָשִׁ֣ירָה לָּ֑ךְ בֺּנֵ֥בֶל עָ֝שׂ֗וֹר אֲזַמֺּרָה־לָּֽךְ׃
הַנּוֹתֵ֥ן תֺּשׁוּעָ֗ה לַמֺּלָ֫כִ֥ים הַ֭פּוֹצֶה אֶת־דָּוִ֥ד עַבְדּ֗וֹ מֵחֶ֥רֶב רָעָֽה׃
פֺּצֵ֥נִי וֺהַצִּילֵנִי֮ מִיַּ֪ד בֺּֽנֵי־נֵ֫כָ֥ר אֲשֶׁ֣ר פִּ֭יהֶם דִּבֶּר־שָׁ֑וֺא וִֽ֝ימִינָ֗ם יֺמִ֣ין שָֽׁקֶר׃
אֲשֶׁ֤ר בָּנֵ֨ינוּ ׀ כִּנְטִעִים֮ מֺגֻדָּלִ֪ים בִּֽנְעוּרֵ֫יהֶ֥ם בֺּנוֹתֵ֥ינוּ כֺזָוִיֹּ֑ת מֺ֝חֻטָּב֗וֹת תַּבְנִ֥ית הֵיכָֽל׃
מֺזָוֵ֣ינוּ מֺלֵאִים֮ מֺפִיקִ֥ים מִזַּ֗ן אֶ֫ל־זַ֥ן צֹאונֵ֣נוּ מַ֭אֲלִיפוֹת מֺרֻבָּב֗וֹת בֺּחוּצוֹתֵֽינוּ׃
אַלּוּפֵ֗ינוּ מֺֽסֻבָּ֫לִ֥ים אֵֽין־פֶּ֭רֶץ וֺאֵ֣ין יוֹצֵ֑את וֺאֵ֥ין צֺ֝וָחָ֗ה בִּרְחֹבֹתֵֽינוּ׃
אַשְׁרֵ֣י הָ֭עָם שֶׁכָּ֣כָה לּ֑וֹ אַֽשְׁרֵ֥י הָ֝עָ֗ם שֶׁיהו֥ה אֱלֹהָֽיו׃