Tehillim/Psalm 49

כוונת המזמור להעיר לב האדם לתשובה, ולהתבונן שזה העולם הבל ושאין תכלית ההשתדלות רק לצורך העולם הבא; ולעורר לב בני הגלות, שלא ייסוגו אחור בראותם הצלחת המתנגדים ושפלות עצמם בצרותיהם ובעָניים.

לַמְנַצֵּ֬חַ ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר׃
שִׁמְעוּ־זֹ֭את כׇּל־הָֽעַמִּ֑ים הַ֝אֲזִ֗ינוּ כׇּל־יֹ֥שֺׁבֵי חָֽלֶד׃
גַּם־בֺּנֵ֣י אָ֭דָם גַּם־בֺּנֵי־אִ֑ישׁ יַ֝֗חַד עָשִׁ֥יר וֺאֶבְיֽוֹן׃
פִּ֭י יֺדַבֵּ֣ר חׇכֺמ֑וֹת וֺהָג֖וּת לִבִּ֣י תֺבוּנֽוֹת׃
אַטֶּ֣ה לֺמָשָׁ֣ל אׇזְנִ֑י אֶפְתַּ֥ח בֺּ֝כִנּ֗וֹר חִידָתִֽי׃
לָ֣מָּה אִ֭ירָא בִּ֣ימֵי רָ֑ע עֲוֹ֖ן עֲקֵבַ֣י יֺסוּבֵּֽנִי׃
הַבֹּטֺחִ֥ים עַל־חֵילָ֑ם וּבְרֹ֥ב עׇ֝שְׁרָ֗ם יִתְהַלָּֽלוּ׃
אָ֗ח לֹא־פָדֹ֣ה יִפְדֶּ֣ה אִ֑ישׁ לֹא־יִתֵּ֖ן לֵאלֹהִ֣ים כׇּפְרֽוֹ׃
וֺ֭יֵקַר פִּדֺי֥וֹן נַפְשָׁ֗ם וֺחָדַ֥ל לֺעוֹלָֽם׃
וִֽיחִי־ע֥וֹד לָנֶ֑צַח לֹ֖א יִרְאֶ֣ה הַשָּֽׁחַת׃
כִּ֤י יִרְאֶ֨ה ׀ חֲכָ֘מִ֤ים יָמ֗וּתוּ יַ֤חַד כֺּסִ֣יל וָבַ֣עַר יֹאבֵ֑דוּ וֺעָזֺב֖וּ לַאֲחֵרִ֣ים חֵילָֽם׃
קִרְבָּ֤ם בָּתֵּ֨ימוֹ ׀ לֺֽעוֹלָ֗ם מִ֭שְׁכֺּנֹתָם לֺד֣וֹר וָדֹ֑ר קָֽרֺא֥וּ בִ֝שְׁמוֹתָ֗ם עֲלֵ֣י אֲדָמֽוֹת׃
וֺאָדָ֣ם בִּ֭יקָר בַּל־יָלִ֑ין נִמְשַׁ֖ל כַּבֺּהֵמ֣וֹת נִדְמֽוּ׃
זֶ֣ה דַ֭רְכָּם כֵּ֣סֶל לָ֑מוֹ וֺאַחֲרֵיהֶ֓ם ׀ בֺּפִיהֶ֖ם יִרְצ֣וּ סֶֽלָה׃
כַּצֹּ֤אן ׀ לִֽשְׁא֣וֹל שַׁתּוּ֮ מָ֤וֶת יִ֫רְעֵ֥ם וַיִּרְדּ֘וּ בָ֤ם יֺשָׁרִ֨ים ׀ לַבֹּ֗קֶר וֺ֭צוּרָם לֺבַלּ֥וֹת שֺׁא֗וֹל מִזֺּבֻ֥ל לֽוֹ׃
אַךְ־אֱלֹהִ֗ים יִפְדֶּ֣ה נַ֭פְשִׁי מִֽיַּד־שֺׁא֑וֹל כִּ֖י יִקָּחֵ֣נִי סֶֽלָה׃
אַל־תִּ֭ירָא כִּֽי־יַעֲשִׁ֣ר אִ֑ישׁ כִּֽי־יִ֝רְבֶּה כֺּב֣וֹד בֵּיתֽוֹ׃
כִּ֤י לֹ֣א בֺ֭מוֹתוֹ יִקַּ֣ח הַכֹּ֑ל לֹא־יֵרֵ֖ד אַחֲרָ֣יו כֺּבוֹדֽוֹ׃
כִּֽי־נַ֭פְשׁוֹ בֺּחַיָּ֣יו יֺבָרֵ֑ךְ וֺ֝יוֹדֻ֗ךָ כִּי־תֵיטִ֥יב לָֽךְ׃
תָּ֭בוֹא עַד־דּ֣וֹר אֲבוֹתָ֑יו עַד־נֵ֝֗צַח לֹ֣א יִרְאוּ־אֽוֹר׃
אָדָ֣ם בִּ֭יקָר וֺלֹ֣א יָבִ֑ין נִמְשַׁ֖ל כַּבֺּהֵמ֣וֹת נִדְמֽוּ׃