Tehillim/Psalm 88

כוונת המזמור על צער זה הגלות הארוך. ומדבר בלשון יחיד על דרך כלל העם.

שִׁ֥יר מִזְמ֗וֹר לִבְנֵ֫י קֹ֥רַח לַמְנַצֵּ֣חַ עַל־מָחֲלַ֣ת לֺעַנּ֑וֹת מַ֝שְׂכִּ֗יל לֺהֵימָ֥ן הָאֶזְרָחִֽי׃
י֭הוה אֱלֹהֵ֣י יֺשׁוּעָתִ֑י יוֹם־צָעַ֖קְתִּי בַלַּ֣יְלָה נֶגְדֶּֽךָ׃
תָּב֣וֹא לֺ֭פָנֶיךָ תֺּפִלָּתִ֑י הַטֵּֽה־אׇ֝זְנֺךָ֗ לֺרִנָּתִֽי׃
כִּֽי־שָֽׂבֺעָ֣ה בֺרָע֣וֹת נַפְשִׁ֑י וֺחַיַּ֗י לִשְׁא֥וֹל הִגִּֽיעוּ׃
נֶ֭חְשַׁבְתִּי עִם־י֣וֹרֺדֵי ב֑וֹר הָ֝יִ֗יתִי כֺּגֶ֣בֶר אֵֽין־אֱיָֽל׃
בַּמֵּתִ֗ים חׇ֫פְשִׁ֥י כֺּמ֤וֹ חֲלָלִ֨ים ׀ שֹׁ֥כֺבֵי קֶ֗בֶר אֲשֶׁ֤ר לֹ֣א זֺכַרְתָּ֣ם ע֑וֹד וֺ֝הֵ֗מָּה מִיָּדֺךָ֥ נִגְזָֽרוּ׃
שַׁ֭תַּנִי בֺּב֣וֹר תַּחְתִּיּ֑וֹת בֺּ֝מַחֲשַׁכִּ֗ים בִּמְצֹלֽוֹת׃
עָ֭לַי סָמֺכָ֣ה חֲמָתֶ֑ךָ וֺכׇל־מִ֝שְׁבָּרֶ֗יךָ עִנִּ֥יתָ סֶּֽלָה׃
הִרְחַ֥קְתָּ מֺיֻדָּעַ֗י מִ֫מֶּ֥נִּי שַׁתַּ֣נִי תוֹעֵב֣וֹת לָ֑מוֹ כָּ֝לֻ֗א וֺלֹ֣א אֵצֵֽא׃
עֵינִ֥י דָאֲבָ֗ה מִנִּ֫י עֹ֥נִי קֺרָאתִ֣יךָ יהו֣ה בֺּכׇל־י֑וֹם שִׁטַּ֖חְתִּי אֵלֶ֣יךָ כַפָּֽי׃
הֲלַמֵּתִ֥ים תַּעֲשֶׂה־פֶּ֑לֶא אִם־רֺ֝פָאִ֗ים יָק֤וּמוּ ׀ יוֹד֬וּךָ סֶּֽלָה׃
הַיְסֻפַּ֣ר בַּקֶּ֣בֶר חַסְדֶּ֑ךָ אֱ֝מֽוּנָתֺךָ֗ בָּאֲבַדּֽוֹן׃
הֲיִוָּדַ֣ע בַּחֹ֣שֶׁךְ פִּלְאֶ֑ךָ וֺ֝צִדְקָתֺךָ֗ בֺּאֶ֣רֶץ נֺשִׁיָּֽה׃
וַאֲנִ֤י ׀ אֵלֶ֣יךָ יהו֣ה שִׁוַּ֑עְתִּי וּ֝בַבֹּ֗קֶר תֺּֽפִלָּתִ֥י תֺקַדֺּמֶֽךָּ׃
לָמָ֣ה י֭הוה תִּזְנַ֣ח נַפְשִׁ֑י תַּסְתִּ֖יר פָּנֶ֣יךָ מִמֶּֽנִּי׃
עָ֘נִ֤י אֲנִ֣י וֺגֹוֵ֣עַ מִנֹּ֑עַר נָשָׂ֖אתִי אֵמֶ֣יךָ אָפֽוּנָה׃
עָ֭לַי עָבֺר֣וּ חֲרוֹנֶ֑יךָ בִּ֝עוּתֶ֗יךָ צִמֺּתֻתֽוּנִי׃
סַבּ֣וּנִי כַ֭מַּיִם כׇּל־הַיּ֑וֹם הִקִּ֖יפוּ עָלַ֣י יָֽחַד׃
הִרְחַ֣קְתָּ מִ֭מֶּנִּי אֹהֵ֣ב וָרֵ֑עַ מֺֽיֻדָּעַ֥י מַחְשָֽׁךְ׃