Tehillim/Psalm 90

זאת התפילה מצאהּ דוד והייתה קבלה בידם שהיא למשה רבינו, וכתבהּ בספרו. וכן פירשו רבותינו (ראה שוחר טוב צ, ג) כי אחד עשר מזמורים הרצופים מכאן ועד "לדוד מזמור" (תהלים קא), שכולם למשה, כנגד אחד עשר שבטים שבירך, וחיבר מזמור אחד לכל אחד מהם. וכוונת המזמור, תפילה על זה הגלות הארוך. ודיבר בו מחולשת האדם ומקוצר ימיו, ומתפלל שלא ייענש כפי מעשיו. ורמז בו גם כן על חידוש העולם.

תֺּפִלָּה֮ לֺמֹשֶׁ֪ה אִֽישׁ־הָאֱלֹ֫הִ֥ים אֲ‍ֽדֹנָ֗י מָע֣וֹן אַ֭תָּה הָיִ֥יתָ לָּ֗נוּ בֺּדֹ֣ר וָדֹֽר׃
בֺּטֶ֤רֶם ׀ הָ֘רִ֤ים יֻלָּ֗דוּ וַתֺּח֣וֹלֵֽל אֶ֣רֶץ וֺתֵבֵ֑ל וּֽמֵעוֹלָ֥ם עַד־ע֝וֹלָ֗ם אַתָּ֥ה אֵֽל׃
תָּשֵׁ֣ב אֱ֭נוֹשׁ עַד־דַּכָּ֑א וַ֝תֹּ֗אמֶר שׁ֣וּבוּ בֺנֵי־אָדָֽם׃
כִּ֤י אֶ֪לֶף שָׁנִ֡ים בֺּֽעֵינֶ֗יךָ כֺּי֣וֹם אֶ֭תְמוֹל כִּ֣י יַעֲבֹ֑ר וֺאַשְׁמוּרָ֥ה בַלָּֽיְלָה׃
זֺ֭רַמְתָּם שֵׁנָ֣ה יִהְי֑וּ בַּ֝בֹּ֗קֶר כֶּחָצִ֥יר יַחֲלֹֽף׃
בַּ֭בֹּקֶר יָצִ֣יץ וֺחָלָ֑ף לָ֝עֶ֗רֶב יֺמוֹלֵ֥ל וֺיָבֵֽשׁ׃
כִּֽי־כָלִ֥ינוּ בֺאַפֶּ֑ךָ וּֽבַחֲמָתֺךָ֥ נִבְהָֽלְנוּ׃
שַׁתָּ֣ה עֲוֹנֹתֵ֣ינוּ לֺנֶגְדֶּ֑ךָ עֲ֝לֻמֵ֗נוּ לִמְא֥וֹר פָּנֶֽיךָ׃
כִּ֣י כׇל־יָ֭מֵינוּ פָּנ֣וּ בֺעֶבְרָתֶ֑ךָ כִּלִּ֖ינוּ שָׁנֵ֣ינוּ כֺמוֹ־הֶֽגֶה׃
יֺמֵֽי־שֺׁנוֹתֵ֨ינוּ בָהֶ֥ם שִׁבְעִ֪ים שָׁנָ֡ה וֺאִ֤ם בִּגְבוּרֹ֨ת ׀ שֺׁמ֘וֹנִ֤ים שָׁנָ֗ה וֺ֭רׇהְבָּם עָמָ֣ל וָאָ֑וֶן כִּי־גָ֥ז חִ֝֗ישׁ וַנָּעֻֽפָה׃
מִֽי־י֭וֹדֵעַ עֹ֣ז אַפֶּ֑ךָ וּ֝כְיִרְאָתֺךָ֗ עֶבְרָתֶֽךָ׃
לִמְנ֣וֹת יָ֭מֵינוּ כֵּ֣ן הוֹדַ֑ע וֺ֝נָבִ֗א לֺבַ֣ב חׇכְמָֽה׃
שׁוּבָ֣ה י֭הוה עַד־מָתָ֑י וֺ֝הִנָּחֵ֗ם עַל־עֲבָדֶֽיךָ׃
שַׂבֺּעֵ֣נוּ בַבֹּ֣קֶר חַסְדֶּ֑ךָ וּֽנְרַנְּנָ֥ה וֺ֝נִשְׂמֺחָ֗ה בֺּכׇל־יָמֵֽינוּ׃
שַׂ֭מֺּחֵנוּ כִּימ֣וֹת עִנִּיתָ֑נוּ שֺׁ֝נ֗וֹת רָאִ֥ינוּ רָעָֽה׃
יֵרָאֶ֣ה אֶל־עֲבָדֶ֣יךָ פׇעֳלֶ֑ךָ וַ֝הֲדָרֺךָ֗ עַל־בֺּנֵיהֶֽם׃
וִיהִ֤י ׀ נֹ֤עַם אֲדֹנָ֥י אֱלֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ וּמַעֲשֵׂ֣ה יָ֭דֵינוּ כּוֹנֺנָ֥ה עָלֵ֑ינוּ וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דֵ֗ינוּ כּוֹנֺנֵֽהוּ׃