תהלים פרק קג

זה המזמור ייראה שאמרו דוד על עצמו, ליתן שבח והודאה על מה שגמלו. ושאר מפרשים כתבו, שהמזמור נאמר על לשון חסידי הגלות, שכל אחד נותן שבח והודאה על שנותנו מִחיָה מעט בעבדותו, לחיות בין קמיו, וכן שמתפלל על הגאולה. ויפרשהו הקורא כרצונו, על איזה מהם.

לֺדָוִ֨ד ׀ בָּרֲכִ֣י נַ֭פְשִׁי אֶת־יהו֑ה וֺכׇל־קֺ֝רָבַ֗י אֶת־שֵׁ֥ם קׇדֺשֽׁוֹ׃
בָּרֲכִ֣י נַ֭פְשִׁי אֶת־יהו֑ה וֺאַל־תִּ֝שְׁכֺּחִ֗י כׇּל־גֺּמוּלָֽיו׃
הַסֹּלֵ֥חַ לֺכׇל־עֲוֹנֵ֑כִי הָ֝רֹפֵ֗א לֺכׇל־תַּחֲלוּאָֽיְכִי׃
הַגּוֹאֵ֣ל מִשַּׁ֣חַת חַיָּ֑יְכִי הַֽ֝מְעַטֺּרֵ֗כִי חֶ֣סֶד וֺרַחֲמִֽים׃
הַמַּשְׂבִּ֣יַע בַּטּ֣וֹב עֶדְיֵ֑ךְ תִּתְחַדֵּ֖שׁ כַּנֶּ֣שֶׁר נֺעוּרָֽיְכִי׃
עֹשֵׂ֣ה צֺדָק֣וֹת יהו֑ה וּ֝מִשְׁפָּטִ֗ים לֺכׇל־עֲשׁוּקִֽים׃
יוֹדִ֣יעַ דֺּרָכָ֣יו לֺמֹשֶׁ֑ה לִבְנֵ֥י יִ֝שְׂרָאֵ֗ל עֲלִילֽוֹתָיו׃
רַח֣וּם וֺחַנּ֣וּן יהו֑ה אֶ֖רֶךְ אַפַּ֣יִם וֺרַב־חָֽסֶד׃
לֹֽא־לָנֶ֥צַח יָרִ֑יב וֺלֹ֖א לֺעוֹלָ֣ם יִטּֽוֹר׃
לֹ֣א כַ֭חֲטָאֵינוּ עָ֣שָׂה לָ֑נוּ וֺלֹ֥א כַ֝עֲוֹנֹתֵ֗ינוּ גָּמַ֥ל עָלֵֽינוּ׃
כִּ֤י כִגְבֹ֣הַּ שָׁ֭מַיִם עַל־הָאָ֑רֶץ גָּבַ֥ר חַ֝סְדּ֗וֹ עַל־יֺרֵאָֽיו׃
כִּרְחֹ֣ק מִ֭זְרָח מִֽמַּֽעֲרָ֑ב הִֽרְחִ֥יק מִ֝מֶּ֗נּוּ אֶת־פֺּשָׁעֵֽינוּ׃
כֺּרַחֵ֣ם אָ֭ב עַל־בָּנִ֑ים רִחַ֥ם י֝הו֗ה עַל־יֺרֵאָֽיו׃
כִּי־ה֖וּא יָדַ֣ע יִצְרֵ֑נוּ זָ֝כ֗וּר כִּי־עָפָ֥ר אֲנָֽחֺנוּ׃
אֱ֭נוֹשׁ כֶּחָצִ֣יר יָמָ֑יו כֺּצִ֥יץ הַ֝שָּׂדֶ֗ה כֵּ֣ן יָצִֽיץ׃
כִּ֤י ר֣וּחַ עָֽבֺרָה־בּ֣וֹ וֺאֵינֶ֑נּוּ וֺלֹא־יַכִּירֶ֖נּוּ ע֣וֹד מֺקוֹמֽוֹ׃
וֺחֶ֤סֶד יהו֨ה ׀ מֵעוֹלָ֣ם וֺעַד־ע֭וֹלָם עַל־יֺרֵאָ֑יו וֺ֝צִדְקָת֗וֹ לִבְנֵ֥י בָנִֽים׃
לֺשֹׁמֺרֵ֥י בֺרִית֑וֹ וּלֺזֹכֺרֵ֥י פִ֝קֻּדָ֗יו לַעֲשׂוֹתָֽם׃
יֽהו֗ה בַּ֭שָּׁמַיִם הֵכִ֣ין כִּסְא֑וֹ וּ֝מַלְכוּת֗וֹ בַּכֹּ֥ל מָשָֽׁלָה׃
בָּרֲכ֥וּ יהו֗ה מַלְאָ֫כָ֥יו גִּבֹּ֣רֵי כֹ֭חַ עֹשֵׂ֣י דֺבָר֑וֹ לִ֝שְׁמֹ֗עַ בֺּק֣וֹל דֺּבָרֽוֹ׃
בָּרֲכ֣וּ י֭הוה כׇּל־צֺבָאָ֑יו מֺ֝שָׁרֺתָ֗יו עֹשֵׂ֥י רֺצוֹנֽוֹ׃
בָּרֲכ֤וּ יהו֨ה ׀ כׇּֽל־מַעֲשָׂ֗יו בֺּכׇל־מֺקֹמ֥וֹת מֶמְשַׁלְתּ֑וֹ בָּרֲכִ֥י נַ֝פְשִׁ֗י אֶת־יהוֽה׃