תהלים פרק קל

גם זאת ה׳מעלה׳ נאמרה על בני הגלות – תפילה על הגאולה והערת הנבואה לייחל לאל ולבטוח בו בזה.

שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֑וֹת מִמַּעֲמַקִּ֖ים קֺרָאתִ֣יךָ יהוֽה׃

אֲדֹנָי֮ שִׁמְעָ֪ה בֺק֫וֹלִ֥י תִּהְיֶ֣ינָה אׇ֭זְנֶיךָ קַשֻּׁב֑וֹת לֺ֝ק֗וֹל תַּחֲנוּנָֽי׃

אִם־עֲוֹנ֥וֹת תִּשְׁמׇר־יָ֑הּ אֲ֝דֹנָ֗י מִ֣י יַעֲמֹֽד׃

כִּֽי־עִמֺּךָ֥ הַסֺּלִיחָ֑ה לֺ֝מַ֗עַן תִּוָּרֵֽא׃

קִוִּ֣יתִי י֭הוה קִוֺּתָ֣ה נַפְשִׁ֑י וֺֽלִדְבָר֥וֹ הוֹחָֽלְתִּי׃

נַפְשִׁ֥י לַֽאדֹנָ֑י מִשֹּׁמֺרִ֥ים לַ֝בֹּ֗קֶר שֹׁמֺרִ֥ים לַבֹּֽקֶר׃

יַחֵ֥ל יִשְׂרָאֵ֗ל אֶל־יה֫וה כִּֽי־עִם־יהו֥ה הַחֶ֑סֶד וֺהַרְבֵּ֖ה עִמּ֣וֹ פֺדֽוּת׃

וֺ֭הוּא יִפְדֶּ֣ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל מִ֝כֹּ֗ל עֲוֹנוֹתָֽיו׃