תהלים פרק קלה

כוונת המזמור להעיר לב העם להתפלל לאל ולשבחו ולרוממו. וסיפר בשבח האל ובנפלאותיו, ובפחיתות אלוהי העמים.

הַ֥לֺלוּיָ֨הּ ׀ הַֽ֭לֺלוּ אֶת־שֵׁ֣ם יהו֑ה הַֽ֝לֺלוּ עַבְדֵ֥י יהוֽה׃

שֶׁ֣֭עֹֽמֺדִים בֺּבֵ֣ית יהו֑ה בֺּ֝חַצְר֗וֹת בֵּ֣ית אֱלֹהֵֽינוּ׃

הַֽ֭לֺלוּיָהּ כִּי־ט֣וֹב יהו֑ה זַמֺּר֥וּ לִ֝שְׁמ֗וֹ כִּ֣י נָעִֽים׃

כִּֽי־יַעֲקֹ֗ב בָּחַ֣ר ל֣וֹ יָ֑הּ יִ֝שְׂרָאֵ֗ל לִסְגֻלָּתֽוֹ׃

כִּ֤י אֲנִ֣י יָ֭דַעְתִּי כִּי־גָד֣וֹל יהו֑ה וַ֝אֲדֹנֵ֗ינוּ מִכׇּל־אֱלֹהִֽים׃

כֹּ֤ל אֲשֶׁר־חָפֵ֥ץ יהו֗ה עָ֫שָׂ֥ה בַּשָּׁמַ֥יִם וּבָאָ֑רֶץ בַּ֝יַּמִּ֗ים וֺכׇל־תֺּהֹמֽוֹת׃

מַֽעֲלֶ֣ה נֺשִׂאִים֮ מִקְצֵ֪ה הָ֫אָ֥רֶץ בֺּרָקִ֣ים לַמָּטָ֣ר עָשָׂ֑ה מֽוֹצֵא־ר֝וּחַ מֵאֽוֹצֺרוֹתָֽיו׃

שֶֽׁ֭הִכָּה בֺּכוֹרֵ֣י מִצְרָ֑יִם מֵ֝אָדָ֗ם עַד־בֺּהֵמָֽה׃

שָׁלַ֤ח ׀ אוֹתֹ֣ת וּ֭מֹפֺתִים בֺּתוֹכֵ֣כִי מִצְרָ֑יִם בֺּ֝פַרְעֹ֗ה וּבֺכׇל־עֲבָדָֽיו׃

שֶֽׁ֭הִכָּה גּוֹיִ֣ם רַבִּ֑ים וֺ֝הָרַ֗ג מֺלָכִ֥ים עֲצוּמִֽים׃

לֺסִיח֤וֹן ׀ מֶ֤לֶךְ הָאֱמֹרִ֗י וּ֭לְעוֹג מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֑ן וּ֝לְכֹ֗ל מַמְלֺכ֥וֹת כֺּנָֽעַן׃

וֺנָתַ֣ן אַרְצָ֣ם נַחֲלָ֑ה נַ֝חֲלָ֗ה לֺיִשְׂרָאֵ֥ל עַמּֽוֹ׃

י֭הוה שִׁמְךָ֣ לֺעוֹלָ֑ם י֝הו֗ה זִכְרֺךָ֥ לֺדֹר־וָדֹֽר׃

כִּֽי־יָדִ֣ין יהו֣ה עַמּ֑וֹ וֺעַל־עֲ֝בָדָ֗יו יִתְנֶחָֽם׃

עֲצַבֵּ֣י הַ֭גּוֹיִם כֶּ֣סֶף וֺזָהָ֑ב מַ֝עֲשֵׂ֗ה יֺדֵ֣י אָדָֽם׃

פֶּֽה־לָ֭הֶם וֺלֹ֣א יֺדַבֵּ֑רוּ עֵינַ֥יִם לָ֝הֶ֗ם וֺלֹ֣א יִרְאֽוּ׃

אׇזְנַ֣יִם לָ֭הֶם וֺלֹ֣א יַאֲזִ֑ינוּ אַ֝֗ף אֵין־יֶשׁ־ר֥וּחַ בֺּפִיהֶֽם׃

כֺּ֭מוֹהֶם יִהְי֣וּ עֹשֵׂיהֶ֑ם כֹּ֭ל אֲשֶׁר־בֹּטֵ֣חַ בָּהֶֽם׃

בֵּ֣ית יִ֭שְׂרָאֵל בָּרֲכ֣וּ אֶת־יהו֑ה בֵּ֥ית אַ֝הֲרֹ֗ן בָּרֲכ֥וּ אֶת־יהוֽה׃

בֵּ֣ית הַ֭לֵּוִי בָּרֲכ֣וּ אֶת־יהו֑ה יִֽרְאֵ֥י י֝הו֗ה בָּרֲכ֥וּ אֶת־יהוֽה׃

בָּ֘ר֤וּךְ יהו֨ה ׀ מִצִּיּ֗וֹן שֹׁ֘כֵ֤ן יֺֽרוּשָׁלִָ֗ם הַֽלֺלוּיָֽהּ׃