תהלים פרק יד

אלַמְנַצֵּ֗חַ לֺדָ֫וִ֥ד אָ֘מַ֤ר נָבָ֣ל בֺּ֭לִבּוֹ אֵ֣ין אֱלֹהִ֑ים הִֽשֺׁחִ֗יתוּ הִֽתְעִ֥יבוּ עֲלִילָ֗ה אֵ֣ין עֹֽשֵׂה־טֽוֹב׃

ביֽהו֗ה מִשָּׁמַיִם֮ הִשְׁקִ֪יף עַֽל־בֺּנֵי־אָ֫דָ֥ם לִ֭רְאוֹת הֲיֵ֣שׁ מַשְׂכִּ֑יל דֹּ֝רֵשׁ אֶת־אֱלֹהִֽים׃

גהַכֹּ֥ל סָר֮ יַחְדָּ֪ו נֶ֫אֱלָ֥חוּ אֵ֤ין עֹֽשֵׂה־ט֑וֹב אֵ֝֗ין גַּם־אֶחָֽד׃

דהֲלֹ֥א יָדֺעוּ֮ כׇּל־פֹּ֪עֲלֵ֫י אָ֥וֶן אֹכֺלֵ֣י עַ֭מִּי אָ֣כֺלוּ לֶ֑חֶם י֝הו֗ה לֹ֣א קָרָֽאוּ׃

השָׁ֤ם ׀ פָּ֣חֲדוּ פָ֑חַד כִּֽי־אֱ֝לֹהִ֗ים בֺּד֣וֹר צַדִּֽיק׃

ועֲצַת־עָנִ֥י תָבִ֑ישׁוּ כִּ֖י יהו֣ה מַחְסֵֽהוּ׃

זמִ֥י יִתֵּ֣ן מִצִּיּוֹן֮ יֺשׁוּעַ֪ת יִשְׂרָ֫אֵ֥ל בֺּשׁ֣וּב י֭הוה שֺׁב֣וּת עַמּ֑וֹ יָגֵ֥ל יַ֝עֲקֹ֗ב יִשְׂמַ֥ח יִשְׂרָֽאֵל׃