תהלים פרק קמח

גם זה המזמור שבח והודאה לאל על חידוש העולם והמשך המציאות, ובחרו אותנו לעם סגולה. וייעד בסוף דבריו (להלן, יז) היותנו נחלתו לעולם, לרמז הגאולה ומלכות המשיח, אשר בימיו תיוושע יהודה וישראל ישכון לבטח. והזכיר בזה המזמור כל המציאות, מן הגבוה עד השפל.

הַ֥לֺלוּיָ֨הּ ׀ הַֽלֺל֣וּ אֶת־י֭הוה מִן־הַשָּׁמַ֑יִם הַֽ֝לֺל֗וּהוּ בַּמֺּרוֹמִֽים׃
הַֽלֺל֥וּהוּ כׇל־מַלְאָכָ֑יו הַֽ֝לֺל֗וּהוּ כׇּל־צֺבָאָֽיו׃
הַֽ֭לֺלוּהוּ שֶׁ֣מֶשׁ וֺיָרֵ֑חַ הַ֝לֺל֗וּהוּ כׇּל־כּ֥וֹכֺבֵי אֽוֹר׃
הַֽ֭לֺלוּהוּ שֺׁמֵ֣י הַשָּׁמָ֑יִם וֺ֝הַמַּ֗יִם אֲשֶׁ֤ר ׀ מֵעַ֬ל הַשָּׁמָֽיִם׃
יֺֽ֭הַֽלֺלוּ אֶת־שֵׁ֣ם יהו֑ה כִּ֤י ה֭וּא צִוָּ֣ה וֺנִבְרָֽאוּ׃
וַיַּעֲמִידֵ֣ם לָעַ֣ד לֺעוֹלָ֑ם חׇק־נָ֝תַ֗ן וֺלֹ֣א יַעֲבֽוֹר׃
הַֽלֺל֣וּ אֶת־י֭הוה מִן־הָאָ֑רֶץ תַּ֝נִּינִ֗ים וֺכׇל־תֺּהֹמֽוֹת׃
אֵ֣שׁ וּ֭בָרָד שֶׁ֣לֶג וֺקִיט֑וֹר ר֥וּחַ סֺ֝עָרָ֗ה עֹשָׂ֥ה דֺבָרֽוֹ׃
הֶהָרִ֥ים וֺכׇל־גֺּבָע֑וֹת עֵ֥ץ פֺּ֝רִ֗י וֺכׇל־אֲרָזִֽים׃
הַֽחַיָּ֥ה וֺכׇל־בֺּהֵמָ֑ה רֶ֝֗מֶשׂ וֺצִפּ֥וֹר כָּנָֽף׃
מַלְכֵי־אֶ֭רֶץ וֺכׇל־לֺאֻמִּ֑ים שָׂ֝רִ֗ים וֺכׇל־שֹׁ֥פֺטֵי אָֽרֶץ׃
בַּחוּרִ֥ים וֺגַם־בֺּתוּל֑וֹת זֺ֝קֵנִ֗ים עִם־נֺעָרִֽים׃
יֺהַלֺל֤וּ ׀ אֶת־שֵׁ֬ם יהו֗ה כִּֽי־נִשְׂגָּ֣ב שֺׁמ֣וֹ לֺבַדּ֑וֹ ה֝וֹד֗וֹ עַל־אֶ֥רֶץ וֺשָׁמָֽיִם׃
וַיָּ֤רֶם קֶ֨רֶן ׀ לֺעַמּ֡וֹ תֺּהִלָּ֤ה לֺֽכׇל־חֲסִידָ֗יו לִבְנֵ֣י יִ֭שְׂרָאֵל עַֽם־קֺרֹב֗וֹ הַֽלֺלוּיָֽהּ׃