תהלים פרק לב

המזמור נאמר להדרכת בני אדם, ללמדם ולהשכילם, ובפרט להודיעם, שאין לאדם להתייאש מן התשובה, ו(אף) אם גדל עוונו. וייראה שהמזמור נאמר בפרט על הוראת ביטחונו, להיות עוון בת שבע ושאר עוונותיו נמחלין לו לרוב תשובתו.

לֺדָוִ֗ד מַ֫שְׂכִּ֥יל אַשְׁרֵ֥י נֺֽשׂוּי־פֶּ֗שַׁע כֺּס֣וּי חֲטָאָֽה׃
אַ֥שְֽׁרֵי־אָדָ֗ם לֹ֤א יַחְשֹׁ֬ב יהו֣ה ל֣וֹ עָוֹ֑ן וֺאֵ֖ין בֺּרוּח֣וֹ רֺמִיָּה׃
כִּֽי־הֶ֭חֱרַשְׁתִּי בָּל֣וּ עֲצָמָ֑י בֺּ֝שַׁאֲגָתִ֗י כׇּל־הַיּֽוֹם׃
כִּ֤י ׀ יוֹמָ֣ם וָלַיְלָה֮ תִּכְבַּ֥ד עָלַ֗י יָ֫דֶ֥ךָ נֶהְפַּ֥ךְ לֺשַׁדִּ֑י בֺּחַרְבֹ֖נֵי קַ֣יִץ סֶֽלָה׃
חַטָּאתִ֨י אוֹדִ֪יעֲךָ֡ וַעֲוֹ֘נִ֤י לֹֽא־כִסִּ֗יתִי אָמַ֗רְתִּי אוֹדֶ֤ה עֲלֵ֣י פֺ֭שָׁעַי לַיהו֑ה וֺאַתָּ֨ה נָ֘שָׂ֤אתָ עֲוֹ֖ן חַטָּאתִ֣י סֶֽלָה׃
עַל־זֹ֡את יִתְפַּלֵּ֬ל כׇּל־חָסִ֨יד ׀ אֵלֶיךָ֮ לֺעֵ֪ת מֺ֫צֹ֥א רַ֗ק לֺ֭שֵׁטֶף מַ֣יִם רַבִּ֑ים אֵ֝לָ֗יו לֹ֣א יַגִּֽיעוּ׃
אַתָּ֤ה ׀ סֵ֥תֶר לִי֮ מִצַּ֪ר תִּ֫צֺּרֵ֥נִי רׇנֵּ֥י פַלֵּ֑ט תֺּס֖וֹבֺבֵ֣נִי סֶֽלָה׃
אַשְׂכִּֽילֺךָ֨ ׀ וֺֽאוֹרֺךָ֗ בֺּדֶֽרֶךְ־ז֥וּ תֵלֵ֑ךְ אִֽיעֲצָ֖ה עָלֶ֣יךָ עֵינִֽי׃
אַל־תִּֽהְי֤וּ ׀ כֺּס֥וּס כֺּפֶרֶד֮ אֵ֤ין הָ֫בִ֥ין בֺּמֶֽתֶג־וָרֶ֣סֶן עֶדְי֣וֹ לִבְל֑וֹם בַּ֝֗ל קֺרֹ֣ב אֵלֶֽיךָ׃
רַבִּ֥ים מַכְאוֹבִ֗ים לָרָ֫שָׁ֥ע וֺהַבּוֹטֵ֥חַ בַּיהו֑ה חֶ֝֗סֶד יֺסוֹבֺבֶֽנּוּ׃
שִׂמְח֬וּ בַֽיהו֣ה וֺ֭גִילוּ צַדִּיקִ֑ים וֺ֝הַרְנִ֗ינוּ כׇּל־יִשְׁרֵי־לֵֽב׃