תהלים פרק לד

זה המזמור נאמר אחר שנפרד דוד מיהונתן וכרתו שניהם ברית, וחזר לו יהונתן, ודוד ברח לו לנוב, ולקח משם לחם וחרב גָּלית, וברח לו לאכיש מלך גת. ואמרו עבדי אכיש לאכיש: הלא זה דוד מלך הארץ, אשר יענו לו במחולות: "הכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו"! ונתיירא דוד ושינה טעמו לפניהם, כמו שכתוב שם "וַיְְְשַׁנּוֹ את טעמו בעיניהם, ויתהֹלל בידם, ויתו על דלתות השער, ויורד רירו אל זקנו" (שמואל א' כא, יד); ואז הניחוהו, וברח לו למערה, וחיבר מזמור זה לתהילה ולהודאה.

לֺדָוִ֗ד בֺּשַׁנּוֹת֣וֹ אֶת־טַ֭עְמוֹ לִפְנֵ֣י אֲבִימֶ֑לֶךְ וַֽ֝יְגָרֲשֵׁ֗הוּ וַיֵּלַֽךְ׃
אֲבָרֲכָ֣ה אֶת־יהו֣ה בֺּכׇל־עֵ֑ת תָּ֝מִ֗יד תֺּֽהִלָּת֥וֹ בֺּפִֽי׃
בַּ֭יהוה תִּתְהַלֵּ֣ל נַפְשִׁ֑י יִשְׁמֺע֖וּ עֲנָוִ֣ים וֺיִשְׂמָֽחוּ׃
גַּדֺּל֣וּ לַיהו֣ה אִתִּ֑י וּנְרוֹמֺמָ֖ה שֺׁמ֣וֹ יַחְדָּֽו׃
דָּרַ֣שְׁתִּי אֶת־יהו֣ה וֺעָנָ֑נִי וּמִכׇּל־מֺ֝גוּרוֹתַ֗י הִצִּילָֽנִי׃
הִבִּ֣יטוּ אֵלָ֣יו וֺנָהָ֑רוּ וּ֝פְנֵיהֶ֗ם אַל־יֶחְפָּֽרוּ׃
זֶ֤ה עָנִ֣י קָ֭רָא וַיהו֣ה שָׁמֵ֑עַ וּמִכׇּל־צָ֝רוֹתָ֗יו הוֹשִׁיעֽוֹ׃
חֹנֶ֤ה מַלְאַךְ־יהו֓ה סָ֘בִ֤יב לִֽירֵאָ֗יו וַֽיְחַלֺּצֵֽם׃
טַעֲמ֣וּ וּ֭רֺאוּ כִּי־ט֣וֹב יהו֑ה אַֽשְׁרֵ֥י הַ֝גֶּ֗בֶר יֶחֱסֶה־בּֽוֹ׃
יֺר֣אוּ אֶת־יהו֣ה קֺדֹשָׁ֑יו כִּי־אֵ֥ין מַ֝חְס֗וֹר לִירֵאָֽיו׃
כֺּ֭פִירִים רָשׁ֣וּ וֺרָעֵ֑בוּ וֺדֹרֺשֵׁ֥י י֝הו֗ה לֹא־יַחְסֺר֥וּ כׇל־טֽוֹב׃
לֺֽכוּ־בָ֭נִים שִׁמְעוּ־לִ֑י יִֽרְאַ֥ת י֝הו֗ה אֲלַמֶּדְכֶֽם׃
מִֽי־הָ֭אִישׁ הֶחָפֵ֣ץ חַיִּ֑ים אֹהֵ֥ב יָ֝מִ֗ים לִרְא֥וֹת טֽוֹב׃
נֺצֹ֣ר לֺשׁוֹנֺךָ֣ מֵרָ֑ע וּ֝שְׂפָתֶ֗יךָ מִדַּבֵּ֥ר מִרְמָֽה׃
ס֣וּר מֵ֭רָע וַעֲשֵׂה־ט֑וֹב בַּקֵּ֖שׁ שָׁל֣וֹם וְרׇדֺפֵֽהוּ׃
עֵינֵ֣י י֭הוה אֶל־צַדִּיקִ֑ים וֺ֝אׇזְנָ֗יו אֶל־שַׁוְעָתָֽם׃
פֺּנֵ֣י י֭הוה בֺּעֹ֣שֵׂי רָ֑ע לֺהַכְרִ֖ית מֵאֶ֣רֶץ זִכְרָֽם׃
צָעֲק֣וּ וַיהו֣ה שָׁמֵ֑עַ וּמִכׇּל־צָ֝רוֹתָ֗ם הִצִּילָֽם׃
קָר֣וֹב י֭הוה לֺנִשְׁבֺּרֵי־לֵ֑ב וֺֽאֶת־דַּכֺּאֵי־ר֥וּחַ יוֹשִֽׁיעַ׃
רַ֭בּוֹת רָע֣וֹת צַדִּ֑יק וּ֝מִכֻּלָּ֗ם יַצִּילֶ֥נּוּ יהוֽה׃
שֹׁמֵ֥ר כׇּל־עַצְמֹתָ֑יו אַחַ֥ת מֵ֝הֵ֗נָּה לֹ֣א נִשְׁבָּֽרָה׃
תֺּמוֹתֵ֣ת רָשָׁ֣ע רָעָ֑ה וֺשֹׂנֺאֵ֖י צַדִּ֣יק יֶאְשָֽׁמוּ׃
פּוֹדֶ֣ה י֭הוה נֶ֣פֶשׁ עֲבָדָ֑יו וֺלֹ֥א יֶ֝אְשֺׁמ֗וּ כׇּֽל־הַחֹסִ֥ים בּֽוֹ׃