תהלים פרק נט

בשלוח שאול וישמרו את הבית להמיתו, עד שמיכל אשתו הגידה לו: ״מחר אתה מומת". וכתיב: "ותורד מיכל את דוד בעד החלון וילך ויברח וימלט" (שמואל א' יט, יא-יב) ואז חיבר זה המזמור.

לַמְנַצֵּ֣חַ אַל־תַּשְׁחֵת֮ לֺדָוִ֪ד מִ֫כְתָּ֥ם בִּשְׁלֹ֥חַ שָׁא֑וּל וַֽיִּשְׁמֺר֥וּ אֶת־הַ֝בַּ֗יִת לַהֲמִיתֽוֹ׃
הַצִּילֵ֖נִי מֵאֹיֺבַ֥י ׀ אֱלֹהָ֑י מִּמִתְקוֹמֺמַ֥י תֺּשַׂגֺּבֵֽנִי׃
הַ֭צִּילֵנִי מִפֹּ֣עֲלֵי אָ֑וֶן וּֽמֵאַנְשֵׁ֥י דָ֝מִ֗ים הוֹשִׁיעֵֽנִי׃
כִּ֤י הִנֵּ֪ה אָֽרֺב֡וּ לֺנַפְשִׁ֗י יָג֣וּרוּ עָלַ֣י עַזִ֑ים לֹא־פִשְׁעִ֖י וֺלֹא־חַטָּאתִ֣י יהוֽה׃
בֺּֽלִי־עָ֭וֹן יֺרֻצ֣וּן וֺיִכּוֹנָ֑נוּ ע֖וּרָה לִקְרָאתִ֣י וּרֺאֵה׃
וֺאַתָּ֤ה יהוֽה־אֱלֹהִ֥ים ׀ צֺבָא֡וֹת אֱלֹ֘הֵ֤י יִשְׂרָאֵ֗ל הָקִ֗יצָה לִפְקֹ֥ד כׇּֽל־הַגּוֹיִ֑ם אַל־תָּחֹ֨ן כׇּל־בֹּ֖גֺדֵי אָ֣וֶן סֶֽלָה׃
יָשׁ֣וּבוּ לָ֭עֶרֶב יֶהֱמ֥וּ כַכָּ֗לֶב וִיס֥וֹבֺבוּ עִֽיר׃
הִנֵּ֤ה ׀ יַבִּ֘יע֤וּן בֺּפִיהֶ֗ם חֲ֭רָבוֹת בֺּשִׂפְתוֹתֵיהֶ֑ם כִּי־מִ֥י שֹׁמֵֽעַ׃
וֺאַתָּ֣ה י֭הוה תִּשְׂחַק־לָ֑מוֹ תִּ֝לְעַ֗ג לֺכׇל־גּוֹיִֽם׃
עֻ֭זּוֹ אֵלֶ֣יךָ אֶשְׁמֹ֑רָה כִּֽי־אֱ֝לֹהִ֗ים מִשְׂגַּבִּֽי׃
אֱלֹהֵ֣י חַסְדִּ֣י יֺקַדֺּמֵ֑נִי אֱ֝לֹהִ֗ים יַרְאֵ֥נִי בֺשֹׁרֺרָֽי׃
אַל־תַּהַרְגֵ֤ם ׀ פֶּֽן־יִשְׁכֺּח֬וּ עַמִּ֗י הֲנִיעֵ֣מוֹ בֺ֭חֵילֺךָ וֺהוֹרִידֵ֑מוֹ מָֽגִנֵּ֣נוּ אֲדֹנָֽי׃
חַטַּאת־פִּ֗ימוֹ דֺּֽבַר־שֺׂפָ֫תֵ֥ימוֹ וֺיִלָּכֺד֥וּ בִגְאוֹנָ֑ם וּמֵאָלָ֖ה וּמִכַּ֣חַשׁ יֺסַפֵּֽרוּ׃
כַּלֵּ֥ה בֺחֵמָה֮ כַּלֵּ֪ה וֺֽאֵ֫ינֵ֥מוֹ וֺֽיֵדֺע֗וּ כִּֽי־אֱ֭לֹהִים מֹשֵׁ֣ל בֺּיַעֲקֹ֑ב לֺאַפְסֵ֖י הָאָ֣רֶץ סֶֽלָה׃
וֺיָשֻׁ֣בוּ לָ֭עֶרֶב יֶהֱמ֥וּ כַכָּ֗לֶב וִיס֥וֹבֺבוּ עִֽיר׃
הֵ֭מָּה יֺנִיע֣וּן לֶאֱכֹ֑ל אִם־לֹ֥א יִ֝שְׂבֺּע֗וּ וַיָּלִֽינוּ׃
וַאֲנִ֤י ׀ אָשִׁ֣יר עֻזֶּךָ֮ וַאֲרַנֵּ֥ן לַבֹּ֗קֶר חַ֫סְדֶּ֥ךָ כִּֽי־הָיִ֣יתָ מִשְׂגָּ֣ב לִ֑י וּ֝מָנ֗וֹס בֺּי֣וֹם צַר־לִֽי׃
עֻ֭זִּי אֵלֶ֣יךָ אֲזַמֵּ֑רָה כִּֽי־אֱלֹהִ֥ים מִ֝שְׂגַּבִּ֗י אֱלֹהֵ֥י חַסְדִּֽי׃