Tehillim/Psalm 53

זה המזמור כבר בא דוגמתו בספר הראשון, והוא המזמור הארבעה עשר. אין ביניהם רק שינוי מילות מעט. וביארנו שם (תהלים יד, א), שהוא נאמר על חורבן הבית וכנגד נבוכדנאצר. ושמא זה נאמר על חורבן שני ועל טיטוס. וסידורו היה בין עניין דואג האדומי (תהלים נב) והזיפים (תהלים נד) – שכמו שהיו נבחרים שבישראל מקווים מלכות דוד מפי הנבואות הקדומות, והרשעים, אשר מהם דואג והזיפים, מתנכלים להמיתו ולהכחיש הנבואות, והאל הפר עצתם, כן דְ בַר ישראל עם האומות: שאנחנו מקווים ביאת המשיח על פי ייעודי הנבואות, והם יתנכלו עלינו ויכחישו הכול, וגם בבואו יקומו עליו.

לַמְנַצֵּ֥חַ עַֽל־מָחֲלַ֗ת מַשְׂכִּ֥יל לֺדָוִֽד׃
אָ֘מַ֤ר נָבָ֣ל בֺּ֭לִבּוֹ אֵ֣ין אֱלֹהִ֑ים הִֽ֝שֺׁחִ֗יתוּ וֺהִֽתְעִ֥יבוּ עָ֝֗וֶל אֵ֣ין עֹֽשֵׂה־טֽוֹב׃
אֱ‍ֽלֹהִ֗ים מִשָּׁמַיִם֮ הִשְׁקִ֪יף עַֽל־בֺּנֵ֫י־אָדָ֥ם לִ֭רְאוֹת הֲיֵ֣שׁ מַשְׂכִּ֑יל דֹּ֝רֵ֗שׁ אֶת־אֱלֹהִֽים׃
כֻּלּ֥וֹ סָג֮ יַחְדָּ֪ו נֶ֫אֱלָ֥חוּ אֵ֤ין עֹֽשֵׂה־ט֑וֹב אֵ֝֗ין גַּם־אֶחָֽד׃
הֲלֹ֥א יָדֺעוּ֮ פֹּ֤עֲלֵ֫י אָ֥וֶן אֹכֺלֵ֣י עַ֭מִּי אָ֣כֺלוּ לֶ֑חֶם אֱ֝לֹהִ֗ים לֹ֣א קָרָֽאוּ׃
שָׁ֤ם ׀ פָּֽחֲדוּ־פַחַד֮ לֹא־הָ֪יָה֫ פָ֥חַד כִּֽי־אֱלֹהִ֗ים פִּ֭זַּר עַצְמ֣וֹת חֹנָ֑ךְ הֱ֝בִישֹׁ֗תָה כִּֽי־אֱלֹהִ֥ים מֺאָסָֽם׃
מִ֥י יִתֵּ֣ן מִצִּיּוֹן֮ יֺשֻׁע֪וֹת יִשְׂרָ֫אֵ֥ל בֺּשׁ֣וּב אֱ֭לֹהִים שֺׁב֣וּת עַמּ֑וֹ יָגֵ֥ל יַ֝עֲקֹ֗ב יִשְׂמַ֥ח יִשְׂרָאֵֽל׃