Tehillim/Psalm 69

המזמור נאמר על צרת הגלות. והתחיל להתפלל על צרות הגלות להושיענו מהם, ודיבר בלשון יחיד על לשון העם, או: כל אחד ואחד. ויש מפרשים שדוד אמרו על עצמו, לרוב צרותיו. והמזמור נמשך לאיזה שתרצה, אלא שסופו מוכיח לפירוש הראשון.

לַמְנַצֵּ֬חַ עַֽל־שׁוֹשַׁנִּ֬ים לֺדָוִֽד׃
הוֹשִׁיעֵ֥נִי אֱלֹהִ֑ים כִּ֤י בָ֖אוּ מַ֣יִם עַד־נָֽפֶשׁ׃
טָבַ֤עְתִּי ׀ בִּיוֵ֣ן מֺ֭צוּלָה וֺאֵ֣ין מׇעֳמָ֑ד בָּ֥אתִי בֺמַעֲמַקֵּי־מַ֝֗יִם וֺשִׁבֹּ֥לֶת שֺׁטָפָֽתֺנִי׃
יָגַ֣עְתִּי בֺקׇרְאִי֮ נִחַ֪ר גֺּר֫וֹנִ֥י כָּל֥וּ עֵינַ֑י מֺ֝יַחֵ֗ל לֵאלֹהָֽי׃
רַבּ֤וּ ׀ מִשַּׂעֲר֣וֹת רֹאשִׁי֮ שֹׂנֺאַ֪י חִ֫נָּ֥ם עָצֺמ֣וּ מַ֭צְמִיתַי אֹיֺבַ֣י שֶׁ֑קֶר אֲשֶׁ֥ר לֹא־גָ֝זַ֗לְתִּי אָ֣ז אָשִֽׁיב׃
אֱ‍ֽלֹהִ֗ים אַתָּ֣ה יָ֭דַעְתָּ לֺאִוַּלְתִּ֑י וֺ֝אַשְׁמוֹתַ֗י מִמֺּךָ֥ לֹא־נִכְחָֽדוּ׃
אַל־יֵ֘בֹ֤שׁוּ בִ֨י ׀ קֹוֶיךָ֮ אֲדֹנָ֥י יְהוִ֗ה צֺבָ֫א֥וֹת אַל־יִכָּ֣לֺמוּ בִ֣י מֺבַקְשֶׁ֑יךָ אֱ֝לֹהֵ֗י יִשְׂרָאֵֽל׃
כִּֽי־עָ֭לֶיךָ נָשָׂ֣אתִי חֶרְפָּ֑ה כִּסֺּתָ֖ה כֺלִמָּ֣ה פָנָֽי׃
מ֭וּזָר הָיִ֣יתִי לֺאֶחָ֑י וֺ֝נׇכְרִ֗י לִבְנֵ֥י אִמִּֽי׃
כִּֽי־קִנְאַ֣ת בֵּיתְךָ֣ אֲכָלָ֑תֺנִי וֺחֶרְפּ֥וֹת ח֝וֹרֺפֶ֗יךָ נָפֺל֥וּ עָלָֽי׃
וָאֶבְכֶּ֣ה בַצּ֣וֹם נַפְשִׁ֑י וַתֺּהִ֖י לַחֲרָפ֣וֹת לִֽי׃
וָאֶתֺּנָ֣ה לֺבוּשִׁ֣י שָׂ֑ק וָאֱהִ֖י לָהֶ֣ם לֺמָשָֽׁל׃
יָשִׂ֣יחוּ בִ֭י יֹ֣שֺׁבֵי שָׁ֑עַר וּ֝נְגִינ֗וֹת שׁוֹתֵ֥י שֵׁכָֽר׃
וַאֲנִ֤י תֺפִלָּתִֽי־לֺךָ֨ ׀ יהו֡ה עֵ֤ת רָצ֗וֹן אֱלֹהִ֥ים בֺּרׇב־חַסְדֶּ֑ךָ עֲ֝נֵ֗נִי בֶּאֱמֶ֥ת יִשְׁעֶֽךָ׃
הַצִּילֵ֣נִי מִ֭טִּיט וֺאַל־אֶטְבָּ֑עָה אִנָּצֺלָ֥ה מִ֝שֹּֽׂנֺאַ֗י וּמִמַּֽעֲמַקֵּי־מָֽיִם׃
אַל־תִּשְׁטְפֵ֤נִי ׀ שִׁבֹּ֣לֶת מַ֭יִם וֺאַל־תִּבְלָעֵ֣נִי מֺצוּלָ֑ה וֺאַל־תֶּאְטַר־עָלַ֖י בֺּאֵ֣ר פִּֽיהָ׃
עֲנֵ֣נִי י֭הוה כִּי־ט֣וֹב חַסְדֶּ֑ךָ כֺּרֹ֥ב רַ֝חֲמֶ֗יךָ פֺּנֵ֣ה אֵלָֽי׃
וֺאַל־תַּסְתֵּ֣ר פָּ֭נֶיךָ מֵֽעַבְדֶּ֑ךָ כִּֽי־צַר־לִ֝֗י מַהֵ֥ר עֲנֵֽנִי׃
קׇרֺבָ֣ה אֶל־נַפְשִׁ֣י גֺאָלָ֑הּ לֺמַ֖עַן אֹיֺבַ֣י פֺּדֵֽנִי׃
אַתָּ֤ה יָדַ֗עְתָּ חֶרְפָּתִ֣י וּ֭בׇשְׁתִּי וּכְלִמָּתִ֑י נֶ֝גְדֺּךָ֗ כׇּל־צוֹרֺרָֽי׃
חֶרְפָּ֤ה ׀ שָֽׁבֺרָ֥ה לִבִּ֗י וָֽאָ֫נ֥וּשָׁה וָאֲקַוֶּ֣ה לָנ֣וּד וָאַ֑יִן וֺ֝לַמְנַחֲמִ֗ים וֺלֹ֣א מָצָֽאתִי׃
וַיִּתֺּנ֣וּ בֺּבָרוּתִ֣י רֹ֑אשׁ וֺ֝לִצְמָאִ֗י יַשְׁק֥וּנִי חֹֽמֶץ׃
יֺהִֽי־שֻׁלְחָנָ֣ם לִפְנֵיהֶ֣ם לֺפָ֑ח וֺלִשְׁלוֹמִ֥ים לֺמוֹקֵֽשׁ׃
תֶּחְשַׁ֣כְנָה עֵ֭ינֵיהֶם מֵרֺא֑וֹת וּ֝מׇתֺנֵ֗יהֶם תָּמִ֥יד הַמְעַֽד׃
שֺׁפׇךְ־עֲלֵיהֶ֥ם זַעְמֶ֑ךָ וַחֲר֥וֹן אַ֝פֺּךָ֗ יַשִּׂיגֵֽם׃
תֺּהִי־טִֽירָתָ֥ם נֺשַׁמָּ֑ה בֺּ֝אׇהֳלֵיהֶ֗ם אַל־יֺהִ֥י יֹשֵֽׁב׃
כִּֽי־אַתָּ֣ה אֲשֶׁר־הִכִּ֣יתָ רָדָ֑פוּ וֺאֶל־מַכְא֖וֹב חֲלָלֶ֣יךָ יֺסַפֵּֽרוּ׃
תֺּֽנָה־עָ֭וֹן עַל־עֲוֹנָ֑ם וֺאַל־יָ֝בֹ֗אוּ בֺּצִדְקָתֶֽךָ׃
יִ֭מָּחֽוּ מִסֵּ֣פֶר חַיִּ֑ים וֺעִ֥ם צַ֝דִּיקִ֗ים אַל־יִכָּתֵֽבוּ׃
וַ֭אֲנִי עָנִ֣י וֺכוֹאֵ֑ב יֺשׁוּעָתֺךָ֖ אֱלֹהִ֣ים תֺּשַׂגֺּבֵֽנִי׃
אֲהַֽלֺלָ֣ה שֵׁם־אֱלֹהִ֣ים בֺּשִׁ֑יר וַאֲגַדֺּלֶ֥נּוּ בֺתוֹדָֽה׃
וֺתִיטַ֣ב לַֽ֭יהוה מִשּׁ֥וֹר פָּ֗ר מַקְרִ֥ן מַפְרִֽיס׃
רָא֣וּ עֲנָוִ֣ים יִשְׂמָ֑חוּ דֹּרֺשֵׁ֥י אֱ֝לֹהִ֗ים וִיחִ֥י לֺבַבְכֶֽם׃
כִּֽי־שֹׁמֵ֣עַ אֶל־אֶבְיוֹנִ֣ים יהו֑ה וֺאֶת־אֲ֝סִירָ֗יו לֹ֣א בָזָֽה׃
יֺֽ֭הַלֺלוּהוּ שָׁמַ֣יִם וָאָ֑רֶץ יַ֝מִּ֗ים וֺֽכׇל־רֹמֵ֥שׂ בָּֽם׃
כִּ֤י אֱלֹהִ֨ים ׀ י֘וֹשִׁ֤יעַ צִיּ֗וֹן וֺ֭יִבְנֶה עָרֵ֣י יֺהוּדָ֑ה וֺיָ֥שֺׁבוּ שָׁ֝֗ם וִירֵשֽׁוּהָ׃
וֺזֶ֣רַע עֲ֭בָדָיו יִנְחָל֑וּהָ וֺאֹהֲבֵ֥י שֺׁ֝מ֗וֹ יִשְׁכֺּנוּ־בָֽהּ׃