תהלים פרק קטו

זה המזמור נאמר על צרת הגלות בשעבוד המלכויות, והוא ראוי על כל צרה וצרה. והתפלל לאל שיושיענו מצרינו ויפדנו מבית עבדותנו, ו(אף) אם אין אנחנו ראויים לכך כאבותינו.

לֹ֤א לָ֥נוּ יהו֗ה לֹ֫א לָ֥נוּ כִּֽי־לֺ֭שִׁמְךָ תֵּ֣ן כָּב֑וֹד עַל־חַ֝סְדֺּךָ֗ עַל־אֲמִתֶּֽךָ׃
לָ֭מָּה יֹאמֺר֣וּ הַגּוֹיִ֑ם אַיֵּה־נָ֝֗א אֱלֹהֵיהֶֽם׃
וֵֽאלֹהֵ֥ינוּ בַשָּׁמָ֑יִם כֹּ֭ל אֲשֶׁר־חָפֵ֣ץ עָשָֽׂה׃
עֲ‍ֽ֭צַבֵּיהֶם כֶּ֣סֶף וֺזָהָ֑ב מַ֝עֲשֵׂ֗ה יֺדֵ֣י אָדָֽם׃
פֶּֽה־לָ֭הֶם וֺלֹ֣א יֺדַבֵּ֑רוּ עֵינַ֥יִם לָ֝הֶ֗ם וֺלֹ֣א יִרְאֽוּ׃
אׇזְנַ֣יִם לָ֭הֶם וֺלֹ֣א יִשְׁמָ֑עוּ אַ֥ף לָ֝הֶ֗ם וֺלֹ֣א יֺרִיחֽוּן׃
יֺדֵיהֶ֤ם ׀ וֺלֹ֬א יֺמִישׁ֗וּן רַ֭גְלֵיהֶם וֺלֹ֣א יֺהַלֵּ֑כוּ לֹֽא־יֶ֝הְגּ֗וּ בִּגְרוֹנָֽם׃
כֺּ֭מוֹהֶם יִהְי֣וּ עֹשֵׂיהֶ֑ם כֹּ֭ל אֲשֶׁר־בֹּטֵ֣חַ בָּהֶֽם׃
יִ֭שְׂרָאֵל בֺּטַ֣ח בַּיהו֑ה עֶזְרָ֖ם וּמָגִנָּ֣ם הֽוּא׃
בֵּ֣ית אַ֭הֲרֹן בִּטְח֣וּ בַיהו֑ה עֶזְרָ֖ם וּמָגִנָּ֣ם הֽוּא׃
יִרְאֵ֣י י֭הוה בִּטְח֣וּ בַיהו֑ה עֶזְרָ֖ם וּמָגִנָּ֣ם הֽוּא׃
יהוה֮ זֺכָרָ֪נוּ יֺבָ֫רֵ֥ךְ יֺ֭בָרֵךְ אֶת־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל יֺ֝בָרֵ֗ךְ אֶת־בֵּ֥ית אַהֲרֹֽן׃
יֺ֭בָרֵךְ יִרְאֵ֣י יהו֑ה הַ֝קֺּטַנִּ֗ים עִם־הַגֺּדֹלִֽים׃
יֹסֵ֣ף יהו֣ה עֲלֵיכֶ֑ם עֲ֝לֵיכֶ֗ם וֺעַל־בֺּנֵיכֶֽם׃
בֺּרוּכִ֣ים אַ֭תֶּם לַיהו֑ה עֹ֝שֵׂ֗ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃
הַשָּׁמַ֣יִם שָׁ֭מַיִם לַיהו֑ה וֺ֝הָאָ֗רֶץ נָתַ֥ן לִבְנֵי־אָדָֽם׃
לֹ֣א הַ֭מֵּתִים יֺהַֽלֺלוּ־יָ֑הּ וֺ֝לֹ֗א כׇּל־יֹרֺדֵ֥י דוּמָֽה׃
וַאֲנַ֤חְנוּ ׀ נֺבָ֘רֵ֤ךְ יָ֗הּ מֵֽעַתָּ֥ה וֺעַד־עוֹלָ֗ם הַֽלֺלוּיָֽהּ׃