תהלים פרק יב

אלַמְנַצֵּ֥חַ עַֽל־הַשֺּׁמִינִ֗ית מִזְמ֥וֹר לֺדָוִֽד׃

בהוֹשִׁ֣יעָה י֭הוה כִּי־גָמַ֣ר חָסִ֑יד כִּי־פַ֥סּוּ אֱ֝מוּנִ֗ים מִבֺּנֵ֥י אָדָֽם׃

גשָׁ֤וֺא ׀ יֺֽדַבֺּרוּ֮ אִ֤ישׁ אֶת־רֵ֫עֵ֥הוּ שֺׂפַ֥ת חֲלָק֑וֹת בֺּלֵ֖ב וָלֵ֣ב יֺדַבֵּֽרוּ׃

דיַכְרֵ֣ת י֭הוה כׇּל־שִׂפְתֵ֣י חֲלָק֑וֹת לָ֝שׁ֗וֹן מֺדַבֶּ֥רֶת גֺּדֹלֽוֹת׃

האֲשֶׁ֤ר אָֽמֺר֨וּ ׀ לִלְשֹׁנֵ֣נוּ נַ֭גְבִּיר שֺׂפָתֵ֣ינוּ אִתָּ֑נוּ מִ֖י אָד֣וֹן לָֽנוּ׃

ומִשֹּׁ֥ד עֲנִיִּים֮ מֵאַנְקַ֪ת אֶבְי֫וֹנִ֥ים עַתָּ֣ה אָ֭קוּם יֹאמַ֣ר יהו֑ה אָשִׁ֥ית בֺּ֝יֵ֗שַׁע יָפִ֥יחַֽ לֽוֹ׃

זאִֽמֲר֣וֹת יהוה֮ אֲמָר֪וֹת טֺהֹ֫ר֥וֹת כֶּ֣סֶף צָ֭רוּף בַּעֲלִ֣יל לָאָ֑רֶץ מֺ֝זֻקָּ֗ק שִׁבְעָתָֽיִם׃

חאַתָּֽה־יהו֥ה תִּשְׁמְרֵ֑ם תִּצֺּרֶ֓נּוּ ׀ מִן־הַדּ֖וֹר ז֣וּ לֺעוֹלָֽם׃

טסָבִ֗יב רֺשָׁעִ֥ים יִתְהַלָּכ֑וּן כֺּרֻ֥ם זֻ֝לֻּ֗ת לִבְנֵ֥י אָדָֽם׃