תהלים פרק קמו

כוונת המזמור להודות לאל על מה שגמלו, והודעת שבח הביטחון באל, ושבידו להשפיל ולהרים, ובסוף דבריו רמז גם כן על עניין המשיח.

הַֽלֺלוּיָ֡הּ הַלֺלִ֥י נַ֝פְשִׁ֗י אֶת־יהוֽה׃

אֲהַלֺלָ֣ה יהו֣ה בֺּחַיָּ֑י אֲזַמֺּרָ֖ה לֵֽאלֹהַ֣י בֺּעוֹדִֽי׃

אַל־תִּבְטֺח֥וּ בִנְדִיבִ֑ים בֺּבֶן־אָדָ֓ם ׀ שֶׁ֤אֵֽין ל֥וֹ תֺשׁוּעָֽה׃

תֵּצֵ֣א ר֭וּחוֹ יָשֻׁ֣ב לֺאַדְמָת֑וֹ בַּיּ֥וֹם הַ֝ה֗וּא אָבֺד֥וּ עֶשְׁתֹּנֹתָֽיו׃

אַשְׁרֵ֗י שֶׁ֤אֵ֣ל יַעֲקֹ֣ב בֺּעֶזְר֑וֹ שִׂ֝בְר֗וֹ עַל־יהו֥ה אֱלֹהָֽיו׃

עֹשֶׂ֤ה ׀ שָׁ֘מַ֤יִם וָאָ֗רֶץ אֶת־הַיָּ֥ם וֺאֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־בָּ֑ם הַשֹּׁמֵ֖ר אֱמֶ֣ת לֺעוֹלָֽם׃

עֹשֶׂ֤ה מִשְׁפָּ֨ט ׀ לָעֲשׁוּקִ֗ים נֹתֵ֣ן לֶ֭חֶם לָרֺעֵבִ֑ים י֝הו֗ה מַתִּ֥יר אֲסוּרִֽים׃

יהו֤ה ׀ פֹּ֘קֵ֤חַ עִוְרִ֗ים י֭הוה זֹקֵ֣ף כֺּפוּפִ֑ים י֝הו֗ה אֹהֵ֥ב צַדִּיקִֽים׃

יהו֤ה ׀ שֹׁ֘מֵ֤ר אֶת־גֵּרִ֗ים יָת֣וֹם וֺאַלְמָנָ֣ה יֺעוֹדֵ֑ד וֺדֶ֖רֶךְ רֺשָׁעִ֣ים יֺעַוֵּֽת׃

יִמְלֹ֤ךְ יהו֨ה ׀ לֺעוֹלָ֗ם אֱלֹהַ֣יִךְ צִ֭יּוֹן לֺדֹ֥ר וָדֹ֗ר הַֽלֺלוּיָֽהּ׃