תהלים פרק ב
רבותינו ז"ל כתבו (ברכות ט, ב), שהכול מזמור אחד (מזמורים א וב), ואולי כוונת רבותינו ז"ל, שאף על פי שהם שניים, הכול עניין אחד. אבל לפי הפשט יֵראה שהוא נאמר על עניין אחר. דעת רוב מפרשים שאמָרוֹ דוד בתחלת מלכותו, או משורר אחֵר עליו, על אותו זמן שנתקבצו הגוים עליו. ועל נסים אלו וניצוחין שעשה בתחילת מלכותו שבח את האל, ושורר הוא או אחֵר עליו.
לָ֭מָּה רָגֺשׁ֣וּ גוֹיִ֑ם וּ֝לֺאֻמִּ֗ים יֶהְגּוּ־רִֽיק׃
יִ֥תְיַצֺּב֨וּ ׀ מַלְכֵי־אֶ֗רֶץ וֺרוֹזֺנִ֥ים נֽוֹסֺדוּ־יָ֑חַד עַל־י֝הוה וֺעַל־מֺשִׁיחֽוֹ׃
נֺֽ֭נַתֺּקָה אֶת־מֽוֹסֺרוֹתֵ֑ימוֹ וֺנַשְׁלִ֖יכָה מִמֶּ֣נּוּ עֲבֹתֵֽימוֹ׃
יוֹשֵׁ֣ב בַּשָּׁמַ֣יִם יִשְׂחָ֑ק אֲ֝דֹנָ֗י יִלְעַג־לָֽמוֹ׃
אָ֤ז יֺדַבֵּ֣ר אֵלֵ֣ימוֹ בֺאַפּ֑וֹ וּֽבַחֲרוֹנ֥וֹ יֺבַהֲלֵֽמוֹ׃
וַ֭אֲנִי נָסַ֣כְתִּי מַלְכִּ֑י עַל־צִ֝יּ֗וֹן הַר־קׇדֺשִֽׁי׃
אֲסַפֺּרָ֗ה אֶֽ֫ל חֹ֥ק יֽהו֗ה אָמַ֘ר אֵלַ֥י בֺּנִ֥י־אַ֑תָּה אֲ֝נִ֗י הַיּ֥וֹם יֺלִדְתִּֽיךָ׃
שֺׁאַ֤ל מִמֶּ֗נִּי וֺאֶתֺּנָ֣ה ג֭וֹיִם נַחֲלָתֶ֑ךָ וַ֝אֲחֻזָּתֺךָ֗ אַפְסֵי־אָֽרֶץ׃
תֺּ֭רֹעֵם בֺּשֵׁ֣בֶט בַּרְזֶ֑ל כִּכְלִ֖י יוֹצֵ֣ר תֺּנַפֺּצֵֽם׃
וֺ֭עַתָּה מֺלָכִ֣ים הַשְׂכִּ֑ילוּ הִ֝וָּסֺר֗וּ שֹׁ֣פֺטֵי אָֽרֶץ׃
עִבְד֣וּ אֶת־יהו֣ה בֺּיִרְאָ֑ה וֺ֝גִ֗ילוּ בִּרְעָדָֽה׃
נַשֺּׁקוּ־בַ֡ר פֶּן־יֶאֱנַ֤ף ׀ וֺתֹ֬אבֺדוּ דֶ֗רֶךְ כִּֽי־יִבְעַ֣ר כִּמְעַ֣ט אַפּ֑וֹ אַ֝שְׁרֵ֗י כׇּל־ח֥וֹסֵי בֽוֹ׃
עוד תהלים באתר: ספר תהלים כל הפרקים · תהלים יומי · תהלים בציבור