תהלים פרק לח
נראה שזה המזמור אמרו דוד על חוליו ורוב צרותיו, והיותו למשל בפי האויבים, כי עוונותיו היטו אלה. וגם הוא מודה לאל כן, אלא שקורא עליהם, על אומרם זה דרך שנאה וזדון. ועל כן הוא שב ומתוודה על חטאיו, ומתפלל להתנהג עמו במידת רחמים ולא במידת הדין.
מִזְמ֖וֹר לֺדָוִ֣ד לֺהַזְכִּֽיר׃
יֽהו֗ה אַל־בֺּקֶצְפֺּךָ֥ תוֹכִיחֵ֑נִי וּֽבַחֲמָתֺךָ֥ תֺיַסֺּרֵֽנִי׃
כִּֽי־חִ֭צֶּיךָ נִ֣חֲתוּ בִ֑י וַתִּנְחַ֖ת עָלַ֣י יָדֶֽךָ׃
אֵין־מֺתֹ֣ם בִּ֭בְשָׂרִי מִפֺּנֵ֣י זַעְמֶ֑ךָ אֵין־שָׁל֥וֹם בַּ֝עֲצָמַ֗י מִפֺּנֵ֥י חַטָּאתִֽי׃
כִּ֣י עֲ֭וֹנֹתַי עָבֺר֣וּ רֹאשִׁ֑י כֺּמַשָּׂ֥א כָ֝בֵ֗ד יִכְבֺּד֥וּ מִמֶּֽנִּי׃
הִבְאִ֣ישׁוּ נָ֭מַקּוּ חַבּוּרֹתָ֑י מִ֝פֺּנֵ֗י אִוַּלְתִּֽי׃
נַעֲוֵ֣יתִי שַׁחֹ֣תִי עַד־מֺאֹ֑ד כׇּל־הַ֝יּ֗וֹם קֹדֵ֥ר הִלָּֽכְתִּי׃
כִּֽי־כֺ֭סָלַי מָלֺא֣וּ נִקְלֶ֑ה וֺאֵ֥ין מֺ֝תֹ֗ם בִּבְשָׂרִֽי׃
נֺפוּגֹ֣תִי וֺנִדְכֵּ֣יתִי עַד־מֺאֹ֑ד שָׁ֝אַ֗גְתִּי מִֽנַּהֲמַ֥ת לִבִּֽי׃
אֲֽדֹנָי נֶגְדֺּךָ֥ כׇל־תַּאֲוָתִ֑י וֺ֝אַנְחָתִ֗י מִמֺּךָ֥ לֹא־נִסְתָּֽרָה׃
לִבִּ֣י סֺ֭חַרְחַר עֲזָבַ֣נִי כֹחִ֑י וֺֽאוֹר־עֵינַ֥י גַּם־הֵ֝֗ם אֵ֣ין אִתִּֽי׃
אֹֽהֲבַ֨י ׀ וֺרֵעַ֗י מִנֶּ֣גֶד נִגְעִ֣י יַעֲמֹ֑דוּ וּ֝קְרוֹבַ֗י מֵרָחֹ֥ק עָמָֽדוּ׃
וַיְנַקְשׁ֤וּ ׀ מֺבַקְשֵׁ֬י נַפְשִׁ֗י וֺדֹרֺשֵׁ֣י רָ֭עָתִי דִּבֺּר֣וּ הַוּ֑וֹת וּ֝מִרְמ֗וֹת כׇּל־הַיּ֥וֹם יֶהְגּֽוּ׃
וַאֲנִ֣י כֺ֭חֵרֵשׁ לֹ֣א אֶשְׁמָ֑ע וּ֝כְאִלֵּ֗ם לֹ֣א יִפְתַּח־פִּֽיו׃
וָאֱהִ֗י כֺּ֭אִישׁ אֲשֶׁ֣ר לֹא־שֹׁמֵ֑עַ וֺאֵ֥ין בֺּ֝פִ֗יו תּוֹכָחֽוֹת׃
כִּֽי־לֺךָ֣ יהו֣ה הוֹחָ֑לְתִּי אַתָּ֥ה תַ֝עֲנֶ֗ה אֲדֹנָ֥י אֱלֹהָֽי׃
כִּֽי־אָ֭מַרְתִּי פֶּן־יִשְׂמֺחוּ־לִ֑י בֺּמ֥וֹט רַ֝גְלִ֗י עָלַ֥י הִגְדִּֽילוּ׃
כִּֽי־אֲ֭נִי לֺצֶ֣לַע נָכ֑וֹן וּמַכְאוֹבִ֖י נֶגְדִּ֣י תָמִֽיד׃
כִּֽי־עֲוֹנִ֥י אַגִּ֑יד אֶ֝דְאַ֗ג מֵֽחַטָּאתִֽי׃
וֺֽ֭אֹיֺבַי חַיִּ֣ים עָצֵ֑מוּ וֺרַבּ֖וּ שֹׂנֺאַ֣י שָֽׁקֶר׃
וּמְשַׁלֺּמֵ֣י רָ֭עָה תַּ֣חַת טוֹבָ֑ה יִ֝שְׂטֺנ֗וּנִי תַּ֣חַת רׇֽדֺפִי־טֽוֹב׃
אַל־תַּֽעַזְבֵ֥נִי יהו֑ה אֱ֝לֹהַ֗י אַל־תִּרְחַ֥ק מִמֶּֽנִּי׃
ח֥וּשָׁה לֺעֶזְרָתִ֑י אֲ֝דֹנָ֗י תֺּשׁוּעָתִֽי׃
עוד תהלים באתר: ספר תהלים כל הפרקים · תהלים יומי · תהלים בציבור