תהלים פרק סה

זה המזמור נאמר על זה הגלות, שמקווים ומייחלים להיגאל ולשוב לארצם, ויעמדו שם בשלווה ותמלא הארץ דעה את ה׳, ואותו יום יום ידרֹשון, אין מעכב ואין מונע.

לַמְנַצֵּ֥חַ מִזְמ֗וֹר לֺדָוִ֥ד שִֽׁיר׃

לֺךָ֤ דֻֽמִיָּ֬ה תֺהִלָּ֓ה אֱלֹ֘הִ֥ים בֺּצִיּ֑וֹן וּ֝לְךָ֗ יֺשֻׁלַּם־נֶֽדֶר׃

שֹׁמֵ֥עַ תֺּפִלָּ֑ה עָ֝דֶ֗יךָ כׇּל־בָּשָׂ֥ר יָבֹֽאוּ׃

דִּבְרֵ֣י עֲ֭וֹנֹת גָּ֣בֺרוּ מֶ֑נִּי פֺּ֝שָׁעֵ֗ינוּ אַתָּ֥ה תֺכַפֺּרֵֽם׃

אַשְׁרֵ֤י ׀ תִּֽבֺחַ֣ר וּתֺקָרֵב֮ יִשְׁכֹּ֪ן חֲצֵ֫רֶ֥יךָ נִ֭שְׂבֺּעָה בֺּט֣וּב בֵּיתֶ֑ךָ קֺ֝דֹ֗שׁ הֵיכָלֶֽךָ׃

נ֤וֹרָא֨וֹת ׀ בֺּצֶ֣דֶק תַּ֭עֲנֵנוּ אֱלֹהֵ֣י יִשְׁעֵ֑נוּ מִבְטָ֥ח כׇּל־קַצְוֵי־אֶ֝֗רֶץ וֺיָ֣ם רֺחֹקִֽים׃

מֵכִ֣ין הָרִ֣ים בֺּכֹח֑וֹ נֶ֝אְזָ֗ר בִּגְבוּרָֽה׃

מַשְׁבִּ֤יחַ ׀ שֺׁא֣וֹן יַ֭מִּים שֺׁא֥וֹן גַּלֵּיהֶ֗ם וַהֲמ֥וֹן לֺאֻמִּֽים׃

וַיִּ֤ירְא֨וּ ׀ יֹשֺׁבֵ֣י קֺ֭צָוֹת מֵאוֹתֹתֶ֑יךָ מ֤וֹצָֽאֵי־בֹ֖קֶר וָעֶ֣רֶב תַּרְנִֽין׃

פָּקַ֥דְתָּ הָאָ֨רֶץ ׀ וַתֺּשֹׁ֪קֺקֶ֡הָ רַבַּ֬ת תַּעְשֺׁרֶ֗נָּה פֶּ֣לֶג אֱ֭לֹהִים מָ֣לֵא מָ֑יִם תָּכִ֥ין דֺּ֝גָנָ֗ם כִּי־כֵ֥ן תֺּכִינֶֽהָ׃

תֺּלָמֶ֣יהָ רַ֭וֵּה נַחֵ֣ת גֺּדוּדֶ֑הָ בִּרְבִיבִ֥ים תֺּ֝מֹגֺגֶ֗נָּה צִמְחָ֥הּ תֺּבָרֵֽךְ׃

עִ֭טַּרְתָּ שֺׁנַ֣ת טוֹבָתֶ֑ךָ וּ֝מַעְגָּלֶ֗יךָ יִרְעֲפ֥וּן דָּֽשֶׁן׃

יִ֭רְעֲפוּ נֺא֣וֹת מִדְבָּ֑ר וֺ֝גִ֗יל גֺּבָע֥וֹת תַּחְגֹּֽרְנָה׃

לָבֺשׁ֬וּ כָרִ֨ים ׀ הַצֹּ֗אן וַעֲמָקִ֥ים יַֽעַטְפוּ־בָ֑ר יִ֝תְרוֹעֲע֗וּ אַף־יָשִֽׁירוּ׃