תהלים פרק פה

אלַמְנַצֵּ֬חַ ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר׃

ברָצִ֣יתָ יהו֣ה אַרְצֶ֑ךָ שַׁ֝֗בְתָּ שֺׁבִ֣ית יַעֲקֹֽב׃

גנָ֭שָׂאתָ עֲוֹ֣ן עַמֶּ֑ךָ כִּסִּ֖יתָ כׇל־חַטָּאתָ֣ם סֶֽלָה׃

דאָסַ֥פְתָּ כׇל־עֶבְרָתֶ֑ךָ הֱ֝שִׁיב֗וֹתָ מֵחֲר֥וֹן אַפֶּֽךָ׃

השׁ֭וּבֵנוּ אֱלֹהֵ֣י יִשְׁעֵ֑נוּ וֺהָפֵ֖ר כַּֽעַסְךָ֣ עִמָּֽנוּ׃

והַלֺעוֹלָ֥ם תֶּֽאֱנַף־בָּ֑נוּ תִּמְשֹׁ֥ךְ אַ֝פֺּךָ֗ לֺדֹ֣ר וָדֹֽר׃

זהֲֽלֹא־אַ֭תָּה תָּשׁ֣וּב תֺּחַיֵּ֑ינוּ וֺ֝עַמֺּךָ֗ יִשְׂמֺחוּ־בָֽךְ׃

חהַרְאֵ֣נוּ יהו֣ה חַסְדֶּ֑ךָ וֺ֝יֶשְׁעֲךָ֗ תִּתֶּן־לָֽנוּ׃

טאֶשְׁמְעָ֗ה מַה־יֺדַבֵּר֮ הָאֵ֪ל ׀ יה֫ו֥ה כִּ֤י ׀ יֺדַבֵּ֬ר שָׁל֗וֹם אֶל־עַמּ֥וֹ וֺאֶל־חֲסִידָ֑יו וֺֽאַל־יָשׁ֥וּבוּ לֺכִסְלָֽה׃

יאַ֤ךְ ׀ קָר֣וֹב לִירֵאָ֣יו יִשְׁע֑וֹ לִשְׁכֹּ֖ן כָּב֣וֹד בֺּאַרְצֵֽנוּ׃

יאחֶֽסֶד־וֶאֱמֶ֥ת נִפְגָּ֑שׁוּ צֶ֖דֶק וֺשָׁל֣וֹם נָשָֽׁקוּ׃

יבאֱ֭מֶת מֵאֶ֣רֶץ תִּצְמָ֑ח וֺ֝צֶ֗דֶק מִשָּׁמַ֥יִם נִשְׁקָֽף׃

יגגַּם־י֭הוה יִתֵּ֣ן הַטּ֑וֹב וֺ֝אַרְצֵ֗נוּ תִּתֵּ֥ן יֺבוּלָֽהּ׃

ידצֶ֭דֶק לֺפָנָ֣יו יֺהַלֵּ֑ךְ וֺיָשֵׂ֖ם לֺדֶ֣רֶךְ פֺּעָמָֽיו׃