תהלים פרק פד

כוונת המזמור נבואה על זה הגלות והתאוותנו לבניין בית המקדש. והודיע בו שעיקר הכוונה בתשוקת הארץ ובית המקדש הוא לסיבת שלמות חכמה, עד שידע האדם מכבוד בוראו מה שאפשר בשכל אנושי להשיגו.

לַמְנַצֵּ֥חַ עַֽל־הַגִּתִּ֑ית לִבְנֵי־קֹ֥רַח מִזְמֽוֹר׃
מַה־יֺּדִיד֥וֹת מִשְׁכֺּנוֹתֶ֗יךָ יהו֥ה צֺבָאֽוֹת׃
נִכְסֺפָ֬ה וֺגַם־כָּלֺתָ֨ה ׀ נַפְשִׁי֮ לֺחַצְר֪וֹת יה֫ו֥ה לִבִּ֥י וּבְשָׂרִ֑י יֺ֝רַנֺּנ֗וּ אֶ֣ל אֵֽל־חָֽי׃
גַּם־צִפּ֨וֹר ׀ מָ֪צֺאָה בַ֡יִת וּדֺר֤וֹר ׀ קֵ֥ן לָהּ֮ אֲשֶׁר־שָׁ֪תָה אֶפְרֹ֫חֶ֥יהָ אֶֽת־מִ֭זְבֺּחוֹתֶיךָ יהו֣ה צֺבָא֑וֹת מַ֝לְכִּ֗י וֵאלֹהָֽי׃
אַ֭שְׁרֵי יוֹשֺׁבֵ֣י בֵיתֶ֑ךָ ע֝֗וֹד יֺֽהַלֺל֥וּךָ סֶּֽלָה׃
אַשְׁרֵ֣י אָ֭דָם עֽוֹז־ל֥וֹ בָ֑ךְ מֺ֝סִלּ֗וֹת בִּלְבָבָֽם׃
עֹבֺרֵ֤י ׀ בֺּעֵ֣מֶק הַ֭בָּכָא מַעְיָ֣ן יֺשִׁית֑וּהוּ גַּם־בֺּ֝רָכ֗וֹת יַעְטֶ֥ה מוֹרֶֽה׃
יֵ֭לֺכוּ מֵחַ֣יִל אֶל־חָ֑יִל יֵרָאֶ֖ה אֶל־אֱלֹהִ֣ים בֺּצִיּֽוֹן׃
יה֘ו֤ה אֱלֹהִ֣ים צֺ֭בָאוֹת שִׁמְעָ֣ה תֺפִלָּתִ֑י הַאֲזִ֨ינָה אֱלֹהֵ֖י יַעֲקֹ֣ב סֶֽלָה׃
מָ֭גִנֵּנוּ רֺאֵ֣ה אֱלֹהִ֑ים וֺ֝הַבֵּ֗ט פֺּנֵ֣י מֺשִׁיחֶֽךָ׃
כִּ֤י טֽוֹב־י֥וֹם בַּחֲצֵרֶ֗יךָ מֵ֫אָ֥לֶף בָּחַ֗רְתִּי הִ֭סְתּוֹפֵף בֺּבֵ֣ית אֱלֹהַ֑י מִ֝דּ֗וּר בֺּאׇהֳלֵי־רֶֽשַׁע׃
כִּ֤י שֶׁ֨מֶשׁ ׀ וּמָגֵן֮ יהו֪ה אֱלֹ֫הִ֥ים חֵ֣ן וֺ֭כָבוֹד יִתֵּ֣ן יהו֑ה לֹ֥א יִמְנַע־ט֝֗וֹב לַֽהֹלֺכִ֥ים בֺּתָמִֽים׃
יהו֥ה צֺבָא֑וֹת אַֽשְׁרֵ֥י אָ֝דָ֗ם בֹּטֵ֥חַ בָּֽךְ׃