תהלים פרק קכד

אשִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֗וֹת לֺדָ֫וִ֥ד לוּלֵ֣י י֭הוה שֶׁהָ֣יָה לָ֑נוּ יֹֽאמַר־נָ֝א יִשְׂרָאֵֽל׃

בלוּלֵ֣י י֭הוה שֶׁהָ֣יָה לָ֑נוּ בֺּק֖וּם עָלֵ֣ינוּ אָדָֽם׃

גאֲ֭זַי חַיִּ֣ים בֺּלָע֑וּנוּ בַּחֲר֖וֹת אַפָּ֣ם בָּֽנוּ׃

דאֲ֭זַי הַמַּ֣יִם שֺׁטָפ֑וּנוּ נַ֗֜חְלָה עָבַ֥ר עַל־נַפְשֵֽׁנוּ׃

האֲ֭זַי עָבַ֣ר עַל־נַפְשֵׁ֑נוּ הַ֝מַּ֗יִם הַזֵּֽידוֹנִֽים׃

ובָּר֥וּךְ יהו֑ה שֶׁלֹּ֥א נֺתָנָ֥נוּ טֶ֝֗רֶף לֺשִׁנֵּיהֶֽם׃

זנַפְשֵׁ֗נוּ כֺּצִפּ֥וֹר נִמְלֺטָה֮ מִפַּ֪ח י֫וֹקֺשִׁ֥ים הַפַּ֥ח נִשְׁבָּ֗ר וַאֲנַ֥חְנוּ נִמְלָֽטְנוּ׃

חעֶ֭זְרֵנוּ בֺּשֵׁ֣ם יהו֑ה עֹ֝שֵׂ֗ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃