תהלים פרק קמא

זה המזמור תפילה לאל, להיות תפילתו מקובלת לפניו, ושידריכהו בהשגת הדעות האמתיות, ואל יוכל כל מתנגד וכופר במדוחי אמריו להטותו מני הדרך. וכן שישמרהו מן המתנכלים עליו, שלא ייפול ברשתם.

מִזְמ֗וֹר לֺדָ֫וִ֥ד יהו֣ה קֺ֭רָאתִיךָ ח֣וּשָׁה לִּ֑י הַאֲזִ֥ינָה ק֝וֹלִ֗י בֺּקׇרְאִי־לָֽךְ׃
תִּכּ֤וֹן תֺּפִלָּתִ֣י קֺטֹ֣רֶת לֺפָנֶ֑יךָ מַֽשְׂאַ֥ת כַּ֝פַּ֗י מִנְחַת־עָֽרֶב׃
שִׁיתָ֣ה י֭הוה שׇׁמְרָ֣ה לֺפִ֑י נִ֝צֺּרָ֗ה עַל־דַּ֥ל שֺׂפָתָֽי׃
אַל־תַּט־לִבִּ֨י לֺדָבָ֪ר ׀ רָ֡ע לֺהִתְע֘וֹלֵ֤ל עֲלִל֨וֹת ׀ בֺּרֶ֗שַׁע אֶת־אִישִׁ֥ים פֹּֽעֲלֵי־אָ֑וֶן וּבַל־אֶ֝לְחַ֗ם בֺּמַנְעַמֵּיהֶֽם׃
יֶֽהֶלְמֵֽנִי־צַדִּ֨יק ׀ חֶ֡סֶד וֺֽיוֹכִיחֵ֗נִי שֶׁ֣מֶן רֹ֭אשׁ אַל־יָנִ֣י רֹאשִׁ֑י כִּי־ע֥וֹד וּ֝תֺפִלָּתִ֗י בֺּרָעוֹתֵיהֶֽם׃
נִשְׁמֺט֣וּ בִֽידֵי־סֶ֭לַע שֹׁפֺטֵיהֶ֑ם וֺשָׁמֺע֥וּ אֲ֝מָרַ֗י כִּ֣י נָעֵֽמוּ׃
כֺּמ֤וֹ פֹלֵ֣חַ וּבֹקֵ֣עַ בָּאָ֑רֶץ נִפְזֺר֥וּ עֲ֝צָמֵ֗ינוּ לֺפִ֣י שֺׁאֽוֹל׃
כִּ֤י אֵלֶ֨יךָ ׀ יְהֹוִ֣ה אֲדֹנָ֣י עֵינָ֑י בֺּכָ֥ה חָ֝סִ֗יתִי אַל־תֺּעַ֥ר נַפְשִֽׁי׃
שׇׁמְרֵ֗נִי מִ֣ידֵי פַ֭ח יָ֣קֺשׁוּ לִ֑י וּ֝מֹקֺשׁ֗וֹת פֹּ֣עֲלֵי אָֽוֶן׃
יִפֺּל֣וּ בֺמַכְמֹרָ֣יו רֺשָׁעִ֑ים יַ֥חַד אָ֝נֹכִ֗י עַֽד־אֶעֱבֽוֹר׃