תהלים פרק פ

כוונת המזמור נאמרה על זה הגלות הארוך.

לַמְנַצֵּ֥חַ אֶל־שֹׁשַׁנִּ֑ים עֵד֖וּת לֺאָסָ֣ף מִזְמֽוֹר׃
רֹ֘עֵ֤ה יִשְׂרָאֵ֨ל ׀ הַאֲזִ֗ינָה נֹהֵ֣ג כַּצֹּ֣אן יוֹסֵ֑ף יֹשֵׁ֖ב הַכֺּרוּבִ֣ים הוֹפִֽיעָה׃
לִפְנֵ֤י אֶפְרַ֨יִם ׀ וּבִנְיָ֘מִ֤ן וּמְנַשֶּׁ֗ה עוֹרֺרָ֥ה אֶת־גֺּבֽוּרָתֶ֑ךָ וּלְכָ֖ה לִישֻׁעָ֣תָה לָּֽנוּ׃
אֱלֹהִ֥ים הֲשִׁיבֵ֑נוּ וֺהָאֵ֥ר פָּ֝נֶ֗יךָ וֺנִוָּשֵֽׁעָה׃
יהו֣ה אֱלֹהִ֣ים צֺבָא֑וֹת עַד־מָתַ֥י עָ֝שַׁ֗נְתָּ בִּתְפִלַּ֥ת עַמֶּֽךָ׃
הֶ֭אֱכַלְתָּם לֶ֣חֶם דִּמְעָ֑ה וַ֝תַּשְׁקֵ֗מוֹ בִּדְמָע֥וֹת שָׁלִֽישׁ׃
תֺּשִׂימֵ֣נוּ מָ֭דוֹן לִשְׁכֵנֵ֑ינוּ וֺ֝אֹיֺבֵ֗ינוּ יִלְעֲגוּ־לָֽמוֹ׃
אֱלֹהִ֣ים צֺבָא֣וֹת הֲשִׁיבֵ֑נוּ וֺהָאֵ֥ר פָּ֝נֶ֗יךָ וֺנִוָּשֵֽׁעָה׃
גֶּ֭פֶן מִמִּצְרַ֣יִם תַּסִּ֑יעַ תֺּגָרֵ֥שׁ גּ֝וֹיִ֗ם וַתִּטָּעֶֽהָ׃
פִּנִּ֥יתָ לֺפָנֶ֑יהָ וַתַּשְׁרֵ֥שׁ שׇׁ֝רָשֶׁ֗יהָ וַתֺּמַלֵּא־אָֽרֶץ׃
כׇּסּ֣וּ הָרִ֣ים צִלָּ֑הּ וַ֝עֲנָפֶ֗יהָ אַֽרְזֵי־אֵֽל׃
תֺּשַׁלַּ֣ח קֺצִירֶ֣הָ עַד־יָ֑ם וֺאֶל־נָ֝הָ֗ר יֽוֹנֺקוֹתֶֽיהָ׃
לָ֭מָּה פָּרַ֣צְתָּ גֺדֵרֶ֑יהָ וֺ֝אָר֗וּהָ כׇּל־עֹ֥בֺרֵי דָֽרֶךְ׃
יֺכַרְסֺמֶ֣נָּֽה חֲזִ֣יר מִיָּ֑עַר וֺזִ֖יז שָׂדַ֣י יִרְעֶֽנָּה׃
אֱלֹהִ֣ים צֺבָאוֹת֮ שֽׁ֫וּב־נָ֥א הַבֵּ֣ט מִשָּׁמַ֣יִם וּרֺאֵ֑ה וּ֝פְקֹ֗ד גֶּ֣פֶן זֹֽאת׃
וֺ֭כַנָּה אֲשֶׁר־נָטֺעָ֣ה יֺמִינֶ֑ךָ וֺעַל־בֵּ֝֗ן אִמַּ֥צְתָּה לָּֽךְ׃
שֺׂרֻפָ֣ה בָאֵ֣שׁ כֺּסוּחָ֑ה מִגַּעֲרַ֖ת פָּנֶ֣יךָ יֹאבֵֽדוּ׃
תֺּֽהִי־יָ֭דֺךָ עַל־אִ֣ישׁ יֺמִינֶ֑ךָ עַל־בֶּן־אָ֝דָ֗ם אִמַּ֥צְתָּ לָּֽךְ׃
וֺלֹא־נָס֥וֹג מִמֶּ֑ךָּ תֺּ֝חַיֵּ֗ינוּ וּבְשִׁמְךָ֥ נִקְרָֽא׃
יה֘ו֤ה אֱלֹהִ֣ים צֺבָא֣וֹת הֲשִׁיבֵ֑נוּ הָאֵ֥ר פָּ֝נֶ֗יךָ וֺנִוָּשֵֽׁעָה׃